מנְשַ – חיים שלנו - סיפור חייו של מנשה מועלם

זה יכול היה להיות טראומטי, לולא אילנה ומנשה הבינו את החשיבות של נוכחותו של מנשה בחיי הילדים, ואת המרכזיות של הילדים והמשפחה בחייו של מנשה. מנשה לא היה מוכן בשום פנים לוותר על הקשר הצמוד והקרוב עם משפחתו, הדבר החשוב לו ביותר בחיים. הוא סיגל לעצמו התנהלות של זמינות תמידית בכל מיני אופנים. רונה ידעה שהיא יכולה לשלוח לו שאלות במתמטיקה בפקס והוא יענה לה, רון ידע שהוא יכול להתקשר אליו בכל שעה לכל מקום והוא תמיד יענה, סיון – בת הזקונים – ידעה שאביה תמיד יהיה נוכח בכל מועד משמעותי עבורה: הופעה של חוג הג'אז, אספת הורים או יום הולדת – היא ידעה שאבא ייקח מטוס ויגיע. אם אחת התכונות העיקריות אצל מנשה הייתה יכולתו למצוא לכל אחד את החיבור שלו, עם הילדים זה בלט פי כמה. לכל ילד היה אבא מנשה משלו. רונה הריאלית, שותפתו לשש־בש, הפכה גם לשותפתו לסודוקו. מנשה, עם מוחו המתמטי הקודח, חיפש תמיד אתגרים שכליים חדשים, והתאהב בתשבצי היגיון כשרק החלו להופיע. מדי שבוע היה מצלם את התשבץ שבעיתון ושולח לרונה ולבן זוגה כפיר כדי שיפתרו כולם יחדיו. עם רון הלך למשחקי הכדורגל של מכבי תל אביב. בילדותו נהג מנשה לקחת את רון, עם גברי המשפחה המורחבת, למשחקי הפועל פתח תקווה, שאותה אהדו בקנאות. רון אהב מאוד את הבילוי המשפחתי הזה. כבר כילד חש את האהבה הרבה המחברת בין מנשה ומשפחתו, את ההערכה הרבה שרוחשים לאביו ואת כוח השפעתו החיובית עליהם. למרות זאת, רון פיתח טעם עצמאי משלו בכדורגל והפך לאוהד "שרוף" של מכבי תל אביב. מנשה קיבל את הדין באהבה והיה הולך עם רון למשחקי

להיות הבסיס והלב המשפחתי לשנים הבאות. הנחיתה הייתה רכה, הודות לקשרים המצוינים שאילנה ומנשה הקפידו לטפח עם המשפחה והחברים הוותיקים. רונה השתלבה בתיכון "בליך". עם שליטה מלאה באנגלית ובצרפתית, וכתלמידה מצטיינת בכל המקצועות, ובריאליים במיוחד, הפכה לתלמידה בולטת. גם המעבר מבית ספר אינטימי עם כיתות קטנות למפעל החינוכי לא חולל אצלה טלטלה גדולה מדי. רון נכנס לכיתה ז', הכיתה שכבר הכיר מהקיצים הקודמים והרגיש בה נוח. העברית שלו – במיוחד הכתובה – קצת חרקה, אולם כמו רונה גם הוא היה מצטיין במקצועות הריאליים, ומצא עצמו במקום טוב גם לימודית וגם חברתית. סיון נכנסה לכיתה ג', ללא משברים מיוחדים. היא הייתה פתוחה וחברותית והשתלבה מיד בסביבה החדשה, ותפסה בטבעיות מקום כמובילה חברתית בכיתה. מזגה הסוער, השונה משל שני אחיה, יבוא לידי ביטוי בתקופת התיכון. מעבר לשוני העצום בין ניגריה לישראל, היה גם הבדל משמעותי בחיים המשפחתיים – מיעוט נוכחותו של מנשה בחיי היום־יום. מאבא צמוד בכל שעות היום והלילה, ברמה של נוכחות שבשגרה בארוחות הצוהריים והערב, דרך כל שעות הפנאי וימי החופשה, עברה המשפחה לאבא מעופף, ששוהה בחו"ל תקופות ארוכות ומבליח לביקורים.

70