מנְשַ – חיים שלנו - סיפור חייו של מנשה מועלם
טיול בסיני: גיל אורן, מנש, אלי לב ואבי דובז׳ינסקי
מכבי. לשניהם היה ברור כי הוא עושה זאת בגלל רון, וזה לא הפחית מהנאתם. כבת זקונים סוערת, קיבלה סיון אבא מיוחד בשבילה. היא הייתה הילדה שפתחה חזיתות מול המורים בתיכון. מנשה נתן לה גיבוי מלא, מוכן לדבר בשבילה בכל ערכאה. זה היה כבר בעידן הטלפונים הניידים, ואם חשה מצוקה כלשהי, שלחה אליו הודעות גם באמצע שיעור והוא ענה תמיד. בשעת הצורך התייצב בבית הספר לשיחות. מעולם לא הרגישה שהמרחק מהווה מכשול. בימי ההולדת שלה תמיד תכנן להיות בארץ. אחיה הגדולים כבר היו מחוץ לבית, והיה לה אבא לגמרי לעצמה, להעביר איתו יום כיף ארוך ומלא חוויות. היא הייתה לוקחת אותו לשוק הפשפשים ולד"ר שקשוקה (מסעדה עממית בשוק המגישה... שקשוקה). היא ראתה כיצד הוא מתענג על האווירה, הצבעים והריחות, אבל לא מסוגל לעכל את כמות
האנשים המבלים בסתם יום של חול: "מה זה?" היה שואל את סיון, "אנשים לא צריכים לעבוד?“ גם חברותיה של סיון, כמו חבריו של רון, אהבו את מנשה. בביקוריו בארץ, כולם הקפידו לבוא לפגוש אותו. הוא היה האבא המגניב, התומך, שיש לו זמן ועצה לכל אחד. משפחה, חברים, בית ועוד גורמים מרכזיים הפכו את השיבה לישראל לחמה ומחבקת – החזרה למשפחה ולחברים. הקשר המשפחתי נשמר כל העת בין ניגריה לישראל, אבל החזרה לארץ אפשרה לכלול את המשפחה המורחבת בחיי היומיום, למשל לקפוץ לארוחות צוהריים אצל פפי. בשנים אלו מרסל, לב הבית, הלכה ושקעה בתוך עצמה, אך פפי, באופטימיות ובשמחת החיים שלו, לא נתן לקדרות דריסת רגל
71
Made with FlippingBook Learn more on our blog