התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן
גם סבתא נטתה להיפוכונדריה וכל רוח פרצים הייתה מבהילה אותה. הבנות היו נוהגות לטעון שיש איזה חלון פתוח והיא תמיד הייתה נופלת בפח ומודאגת שבאמת, עוד מעט יבוא צינון או גרוע מזה, חלילה. ההיפוכונדריה לא פסחה גם על סבא פסחיי'ה שבכל הצטננות היה בטוח שהסוף קרוב. פעם אחת הוא הזעיק את הרופא בליל סערה של חג המולד, כשהוא סבל מהצטננות והיה בטוח שמצבו חמור. הרופא כל כך התרגז שהבטיח שבחיים הוא לא יבוא שוב לביקור בית. ההיפוכונדריה קשורה מן הסתם לחרדות שהם נשאו איתם, והפחד שנשאר שם תמיד, בפנים. סבתא הייתה בקשר גם עם אחותה, אמי, ואחיה פיליפ: הוא נישא לאחיינית של סבא פסחיי'ה, אסתר. אחיה של אסתר, הארי, נישא גם הוא לצאצאית למשפחת ליפשיץ, קיטי, ובכך קיימו את האמרה "זו לא משפחה זה תשבץ". לצד דודה פולה הייתה סבתא קשורה גם לאחות נוספת של אמא שלה, הדודה אדלה שהיגרה לארה"ב וקשר המכתבים והתמונות נמשך גם לאחר מותה של הדודה:
מימין – דודה פולה, רזי’ן, סבא פסחיי’ה ואתו ליליאן, קנוקה, 50 בלגיה, שנות ה
יעקב גרול, בעלה של דודה פולה, דודה פולה, החתן מקס זומרפלד, הבת של פולה זי’ני, פסחיי’ה ורזי’ן
ססיל, אדלה לבית רזנפלד וג’ק פיילר, ארה”ב
158
Made with FlippingBook Digital Publishing Software