התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן
הביקורים של סבא בישראל כללו ביקור בנתניה, בקרית צאנז; קריה חסידית שהקים האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, שהיה דמות מיוחדת במינה. האדמו"ר שכל אשה ואחד-עשר ילדים בשואה, קם מאפר והקים את החסידות מחדש ואת בית החולים לניאדו. הוא הכיר כמובן את משפחתו של סבא, הכיר על בשרו את הסבל והאובדן, והיה מעין המשך לחיים שנכחדו. כמו רבים גם סבא העריך את אישיותו הייחודית וגם נותר חסיד בלב, למרות הכל. הקשר בין בלגיה לישראל נשמר בעיקר על גבי גלויות, מכתבים ואגרות אוויר שהיו קלות, צפופות והגיעו מהר יותר ממכתב רגיל. בימים אלו, שכל שנדרש הוא מכשיר נייד קטן, קשה להבין כמה מסורבל ויקר היה הקשר באותם הימים. חודשים ספורים לאחר שסיימתי לכתוב את הדברים שכאן, מצאתי בבית של הורי גלויה ישנה, ששלח סבא פסחיי'ה ממקום הנופש שבו שהה באוסטריה, לאמא שלי שגרה במעונות אוניברסיטת בר אילן. גלויה בכתב עברי אשכנזי מסולסל ובעברית יפה של תלמיד ישיבה: בתי בלומשקה היקרה זה עשרה ימים אני שוהה בוודולוועדן ונהנה אני מאוד בכאן הוא גן עדן התחתון אי"ה [אם ירצה השם] ביום ב' בשבוע הבע"ל [הבא עלינו לטובה] נוסע אני חזרה לעיר אנטוורפען אחק תחי' [אשת חיקי תחיה?] ו... ו.... הכל. ממני אביך אוהבך פב [פסחייה בירנבאום]
סבא וסבתא באו לבקר אותנו וכל פגישה הייתה מלאה באהבה, חום ומתנות נהדרות שלא נראו כמותן בישראל. אבל בעיקר אני זוכרת את החום, את הקבלה הבלתי מותנית ואת האהבה הרבה, שהולכת אתי עד היום.
174
Made with FlippingBook Digital Publishing Software