התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

המכתב הבא בין השניים מרמז על הקשיים באופן ברור הרבה יותר, יחד עם הבשורה המרה כי אם המשפחה, אמו של קלמן וסבתו של סיסקינד, בלימע דרנגר, נפטרה בקראקוב:

קלמן דרנגר, דיאמנט קלוב, אנטוורפן 9.7.40 , אנטוורפן אחיין יקר מאוד, ממ"ש [ממה שנאמר?]

קיבלתי את מכתבך ואעביר אותו במיידי להוריך בקראקוב. קיבלתי היום גם גלויה מהוריך. הם כותבים שהם תודה לאל בבריאות טובה. כפי שכבר כתבתי לך הם כולם בקראקוב אצל השרמנים, דריאלה . הם בקשו ממני להגיד לך שתמסור לרבי מסדורוגה [?] שמשפחת וולף מביליץ נמצאים 44/75 בקראקוב כעת והם בבריאות טובה. הייתי היום אצל דודך שלוימה מורגנשטרן. הוא סיפר שחמך נמצא בפולין בעיר ההולדת שלו ומצבו לא טוב. הכתובת של דודך היא ש. מורגנשטרן, לנגה קוויטשטרסה, חנות ספרים, אנטוורפן. . גם זה 23.11.39- אני צריך למסור לך גם את בשורה הקשה שאימי/ סבתא שלך נפטרה בקראקוב ב לא נחסך מאיתנו. מעבר לזה אין חדש. אני מוסר לך שוב את דרישות השלום החמות של הוריך ואחייך. אני, אשתי והילדים שולחים ברכות ונשיקות, גם לאשתך. דודך קלמן דרנגר מהמכתב עולה הקושי לשמור על קשר עם קרובי משפחה רחוקים והדאגה המתמדת לשלום המשפחה. הסבתא בלימע דרנגר נפטרה כחודשיים לאחר כניסת הנאצים לפולין, אך ההודעה על מותה מגיעה רק כשבעה חודשים מאוחר יותר, עובדה המלמדת על קשיי התקשורת של התקופה. המילים הקצובות של קלמן “גם זה לא נחסך מאתנו“ מרמזות על הקשיים הגדולים שלא ניתן היה לפרט במכתבים שהיו נתונים לפיקוח. שלוש שנים וכמה ימים לאחר פטירתה של בלימע, בשיא השמדתה של יהדות אירופה, תיוולד לבלימעה נינה, בת לנכד הארי דרנגר. היא תיקרא בלאנש-בלומה על שם הסבתא רבה. רק בעקבות תרגום המכתב גיליתי את הקשר בין השתיים.

52