התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

18 פרק משפחת דרנגר עוזבת את אנטוורפן

DRG - fan טלאי צהוב, בלגיה, צילום:

חוקים אנטי יהודים כנגד יהודי בלגיה, 1940 אוקטובר National Museum of the Resis tance ( Anderlecht )

בת אחת של קלמן והנדל דרנגר, רוזה, עזבה את אנטוורפן וחיה בבריסל עם בעלה, מוריס. המגורים רחוק מיתר המשפחה הביאו אלינו את חלק מהמכתבים שפגשנו קודם לכן. זי’זל והארי עזבו לצרפת יחד עם רזי’ן וז’אק ובבית נותרו הזוג קלמן והנדל והבת הקטנה גוסטי [גוסטבה]. אני משערת שהחיים 1940 הפכו קשים יותר ויותר, נפשית וכלכלית. החוקים כנגד יהודים הלכו והוחמרו: כאמור, באוקטובר הם נאלצו לענוד טלאי צהוב. 1942 התפרסמו חוקים כנגד היהודים והחל ממאי בבלגיה הורגש מחסור במזון ובחומרי גלם לחימום ביתי, אנשים החלו לאבד משקל ולסבול מתחלואה הולכת וגוברת. מחירי המזון בשוק השחור הלכו ועלו ואנשים מכרו תכשיטים ומוצרי ערך כדי . 27 להתקיים . היהודים רוכזו בערים ומשם הוסעו למחנה דוסין שבמכלן. 1942 גירוש היהודים החל באוגוסט הגרמנים בחרו במקום שהיה קסרקטין צבאי מהתקופה האוסטרו-הונגרית כי היה קרוב לאנטוורפן ולבריסל במידה שווה, והקיפו אותו בגדרות תיל. בין הראשונים להישלח היו בני משפחת דרנגר. שלושתם נלקחו למחנה דוסין במכלן בדרכם לאושוויץ. הנדל לבית וייס דרנגר, בעלה קלמן דרנגר . ט”ז אלול התש”ב. קלמן היה בן 29.8.1942 ממכלן לאושוויץ בתאריך VII וגוסטי עלו על טרנספורט בלבד. ארבעה ימים קודם לכן יצא לדרך טרנספורט 14 וגוסטי בת 56 במותו. הנדל רעייתו בת 60 ועליו המחותנת לאה רוזנפלד-ליפשיץ. כל בני המשפחה היו חלק מהמשלוחים הגדולים שיצאו V מבלגיה, משלוחים שלאחריהם היהודים החלו להתחבא ולא התייצבו למעצר בתמימות שאפיינה את

. 47 א. בליץ, השואה שהוצנעה, בלגיה כמשל , ע”מ

27

60