התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

הכלכלי הלך ורע בשל חוקי וישי או בשל השלטון הגרמני הישיר, ובכל זאת הם מצאו לנכון לשלוח חבילות ומזון לכלואים באזורם. הארגונים לא-פעם התערבו לטובת האסירים אל מול שרירות הלב, האטימות וההוראות הקשוחות של שלטונות המחנה. הארגונים חילקו ביניהם את תחומי האחריות: היו שדאגו לחינוך הילדים, אחרים דאגו לביגוד ולהנעלה. בין המסייעים היו רבנים צרפתים, שהורשו . 41 להיכנס למחנות כפקידי ציבור, וסייעו בחיים הרוחניים, בעידוד ובמתן פתרונות ככל שיכלו צרפת כולה הייתה מלאה במחנות ריכוז בגדלים שונים שהמשותף לכולם היה שהם נוהלו על-ידי , שוטרים ופקידי משרד הפנים, שלא הקימו בהם שום תנאי היגיינה או מזון ראוי 42 הצרפתים עצמם , כל יושבי המחנות היו 43 למאכל אדם, ושאלמלא התערבות ארגוני סיוע ולהבדיל הנאצים בעצמם מתים ברעב. כיום הסיפור כמעט ולא ידוע, גם לא לצרפתים עצמם. מעט מחנות משוחזרים, ישנו . כיום מכונים המחנות הללו “מחנות החרפה”. בסן סיפריאן עם 44 מוזיאון לא רחוק מסן סיפריאן תינוקות שחלו בדיפתריה. המחנות הצרפתים והצעדות 262 , מתו 1940 בואם של אלפי יהודים בשנת והובלת היהודים למחנות נעשו בשולי הערים, במקרים רבים לעין כל. לצד המחנות נכרו בתי קברות. שתיאר את החיים 45 אחד העצורים הידועים ששהה בסן סיפיראן, היה הצייר היהודי פליקס נוסבאום הקשים במחנה:

היצירה של נוסבאום מציגה בפנינו את הבידוד, הייאוש, הדלות, העליבות והכאב של יושבי המחנה. עם זאת, היא מציגה בפנינו גם בני אדם שלא חדלים לקוות ואינם מתייאשים: יש מי שזנח את הכינור שלו, יש מי שאין לו מה ללבוש, אבל יש מי שעדיין עומד ומוכן לצאת לדרך עם מטלטליו הדלים ומי שעדיין מחפשת מקום בעולם שיסכים לקבל אותה.

, 1940 פליקס נוסבאום, סן סיפריאן, צבעי מים ודיו, באדיבות מכון לאו בק

Ibid, pp. 184-187 41 המחנות הוקמו כאמור לכליאת ספרדים רפובליקאים ובני משפחותיהם ולאחר מכן שימשו לכליאת יהודים, צוענים ומתנגדי 42 המשטר הנאצי. חלק מהמחנות שימשו לאחר מכן לכליאת שבויי מלחמה גרמנים ומשתפי פעולה וחלקם המשיכו והתקיימו ושימשו לכליאת אלגי’ראים שלחמו לשחרור אלגי’ר. 60 עד שנות ה- למרבה האבסורד במחנה הכליאה המרכזי שממנו שולחו היהודים אל מותם, דראנסי שילד פריס, השתפרו תנאי החיים 43 כאשר אלואיס ברונר המרצח הובא לפקד על המחנה על אף הטרור ברוטאלי שהאיש השליט. עם זאת היו מחנות בהם התנאים היו טובים יותר וכאלה שפחות. סן סיפריאן היה מהגרועים שבהם ולכן הוא נסגר בשלב מוקדם יחסית. , הכולל Rivesaltes: The Rivesaltes Camp Memorial הוקם מוזיאון מרשים הכולל בתוכו את שרידי מחנה 2015 בשנת 44 בתוכו את צריפי המחנה המקוריים, מוזיאון, מרכז ידע וחינוך ומהווה תיקון להשתקה הצרפתית רבת השנים. המחנה נמצא קרוב למחנה סן סיפיריאן ונותן מידע רב על החיים במחנות ועל תנאי הכליאה. בעשרים השנים האחרונות התעורר גם המחקר ההיסטורי על המחנות בצרפת, רובו ככולו בצרפתית. ] נולד בגרמניה, הסתתר שלוש שנים בבלגיה, נתפס והועבר למחנה סן סיפריאן בצרפת וממנו 1904-1944[ פליקס נוסבאום 45 לאושוויץ שם נרצח. נוסבאום תיעד את הקורות אותו בשנים הללו בכל מקום שבו מצא את עצמו, כשהוא דואג להפקיד נחשפו 70 את היצירות בידי אנשים שידאגו להן. רבות מהן נשמרו אצל רופא שיניים בבריסל ומצבן היה גרוע. בשנות ה- יצירותיו לקהל הרחב ואלה העוסקות במחנה סן סיפריאן נחשבות למזעזעות מבין היצירות כולן.

69