התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

מהגלויה ניכר המאמץ האדיר של אדם כלוא, מורעב ומתאושש ממחלה לעודד את אשתו הצעירה שנותרה לבדה לגורלה לגדל תינוקת. מהמילים הקטועות עולה האהבה והדאגה הכנה והרצון העז לנחם, לעודד ולהיתלות בכל בדל של תקווה. מהדברים עולה, שהמכתב נכתב סמוך ליציאתו של הארי מהמחנה לסוביבור, וכי על אף שוודאי היה מלא בפחד מהלא נודע, הוא אוזר כוח לעודד את אשתו ולעודד גם את עצמו. מהמכתב עולה כי לרזי’ן היו קשרי מכתבים עם הקרובים במקומות שונים. בו הם Barcelonnette בכתוב מוזכרים שני זוגות בעלי שם איטלקי, וייתכן שאלו משפחות מהכפר שהו תקופה. הגלויות הללו מביאות לנו את הארי, את אהבתו לאשתו ולבתו, את הטלטלות והתקווה, וקולו יוצא אלינו חי מתוך הדפים המתפוררים ומאפשר לנו להכיר אותו מעט, מבעד למרחק השנים. נותרו לנו תמונות לא מעטות של הארי דרנגר, וגם תעודת השהייה הזמנית של הארי שהונפקה ע”י ממלכת בלגיה. התאריך בו הייתה עתידה התעודה לפוג הפך לא רלבנטי, עם הכיבוש הנאצי. תעודות הזהות הבלגיות היו ירוקות, ובשנות השלושים, עם עליית הפשיזם הפלמי שהושפע מהנאציזם, הוחלט להגביל את ההגירה הגדולה של יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה. אחת הדרכים הייתה להנפיק להם תעודות זהות לבנות, שדרשו התייצבות במשטרת ההגירה כל שלושה חודשים, ובמקרים “קלים” יותר, של מי ששהו כמו הארי תקופה ארוכה בבלגיה, תעודת זהות צהובה שחייבה התייצבות . 67 במשטרה אחת לשנתיים ואיסור על כל פעילות פוליטית

במהלך הכתיבה מצאתי תמונה נוספת של הארי, בארכיון יהודי בלגיה שבאתר מחנה דוסין: בתמונה הוא צעיר מאוד, נער נאה, שלא יכול היה לשער לאן החיים יוליכו אותו, וכמה קצרים הם עתידים להיות. האם קיווה הארי לשרוד? – אני משערת שכן. אני משערת שהוא נע בין תקווה לבין ייאוש. אני מתנחמת שפגש מכרים ולא היה בודד לגמרי. אני משערת שהתקופה האחרונה לחייו הייתה קשה מנשוא. הוא היה בן שלושים בלבד במותו, והמידע שהתגלה על . 68 המסע האחרון אל המוות הוא קשה מאוד

הארי חיים ראובן דרנגר הי”ד, ארכיון יהדות בלגיה

. 175 א. בליץ, השואה שהוצנעה, בלגיה כמשל , ע”מ 67 Stéphane Amélineau אני מבקשת להודות לעו”ד דוד שור שמצא את הפרטים על מסעו האחרון של הארי ולהיסטוריון 68 שהוסיף ודייק בפרטי המסע האחרון של הארי.

98