מעת לעת - בטאון משקי ד"ן - מרץ 2021 - גיליון 94

מוכרחים להמשיך לנגן

נועה לוין

תיזכר, כפי הניראה, כשנת הקורונה, שלא לומר, שנה 2020 שנת בה כמעט כל מה שהכרנו התהפך. יחד עם זאת, לאחר שלושה סבבים של סגרים, ניתן לומר שהמשק החקלאי שלנו בסך הכול בסדר. רוב חברי דביר העובדים בבית ובחוץ - שמרו על מקום עבודתם. בשנה זו זה הישג! דביר מנוהל בשני כובעים: אגודה חקלאית - בה חברים חברי הקיבוץ. ואגודה קהילתית הכוללת את כל חברי הקיבוץ וההרחבה. זאת הייתה הזדמנות פז לראות איך משלבים ניהול תחת אילוצים אין סופיים ושומרים על שיתוף ציבור ושיתוף פעולה. מהר מאוד הפעלנו את מסגרות צח"י - למדנו לשלב אליהם מרכיבים של ניהול מהקיבוץ הוותיק ומערכות החינוך באגודה הקהילתית. כולנו למדנו שפת ניהול חדשה. שהרי הקורונה לא מבדילה בגבול בין שכונה לקיבוץ. וגם אנחנו לא! הגדלנו מלאים במרכולית בצורה משמעותית. הקמנו מערך משלוחים באמצעות הזמנה מקוונת ומשלוח עד הבית על ידי נערים. במשק החקלאי נערכנו לעבודה בקפסולות על מנת לא להיקלע למצב בו כל צוות הרפת ניכנס לבידוד. ועם כל ההשתדלות והמאמצים, בכל זאת הגענו לתקופת הזריעה בגד"ש כאשר שני מפעילים מקצוענים - בבידוד! והטרקטור נח לו עד יעבור זעם. אבל לא ויתרנו! הספקנו המון דברים בשנה המוזרה הזאת: חידשנו את מערכת המתח הגבוה בקיבוץ; בנינו גגות סולאריים נוספים; ניהלנו תהליך של העברת עובדי פנים מגרשים לחברי קיבוץ 40 למתכונת של תלושי שכר; פיתחנו חדשים; והשלמנו איחוד גדש עם שכ"ל. במבצע משולב של קבלן מטעם המועצה, וכל ענפי העזר שלנו אנחנו משלימים שיקום של השכונה הדרומית: הקמת התשתיות המחודשת במסדרונות תשתיות וחיבור כל בית לתשתית חדשה של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. זה הישג גדול לקיבוץ קטן! לא רבים הקיבוצים שמעיזים להתמודד עם הסוגייה. מותר לנו להיות גאים, ולשמוח שיש לנו ענפי תשתית חזקים בקיבוץ. שיוך דירות - תהליך מורכב נוסף שהעלה הילוך השנה. לשמחתנו אנחנו רצים מהר בתהליך.

ובאופן אישי - ברמה הרגשית - התקופה עברה ברוגע ובחיוך. זכיתי לכך שכל מי שעבד מולי עשה זאת בנועם וברוגע, קיבלנו החלטות מורכבות - אבל, כשיש להן הסבר טוב, ניתן להגיע להסכמות. ההתנדבות בישוב נסקה לשמים. חברים ותיקים, חברים חדשים, חברי הרחבה - כולם נתנו כתף ונכנסו מתחת לאלונקה - זה היה נעים לראות. ברמה המקצועית - אירועי קיצון, מאפשרים לנו לבחון את המערכת ומחדדים את הפערים. שנה זו בהחלט פתחה בפנינו חלון הזדמנויות, דרכו אפשר לראות ולשפר. המציאות השונה הזאת האיצה החלטות במבנה העסקת חבר הקיבוץ. היא האירה לנו את התובנה שסגנון העסקה עד סוף חיי האדם - אינו בהכרח הדרך היחידה והנכונה. למדנו מה הם המנגנונים שפג תוקפם, הם כבר לא נותנים מענה לצורך שלשמו נוסדו ויש לשפרם. הזום פתח אפשרות להיפגש עם יותר חברים בשיחות הקיבוץ, בשיחות ההסברה, או בישיבות. ניכר כי לחברי הקיבוץ חשוב מה קורה בקיבוץ והם מתחילים לקחת חלק פעיל יותר בהחלטות. מעניין לראות שלפגישה מקוונת, בזום, מצטרפים יותר חברים מאשר מגיעים למועדון לחבר לשיחת קיבוץ.... הייתה שנה שונה מכל מה שהכרנו. הייתה זו שנה 2020 , לסיכום אינטנסיבית של עשייה. למדנו מהר לתפקד בתוך הכאוס, לתפעל את המקום בצורה מותאמת, בשמירה על הכללים וההנחיות ועל 2021 "טהרת הזום". לא נתנו לווירוס לעצור את המרוץ. שנת הבאה לקראתנו - מאתגרת לא פחות, ומלאה בתוכניות. לכל עובדי המשק, הקהילה, הנהלה החשבונות, שלמדו לעבוד מהבית כשנאלצנו לסגור, או להסתגר במשרדים תוך הקפדה על מסכות וריחוק חברתי כל הזמן, אך לא עצרו לרגע את השרות ואת תפעול המקום. אשרי הארגון שיש לו עובדים מחויבים כל כך.

קיבוץ דביר | מרכזת משק | נועה לוין

19

2021 מרץ | מעת לעת