מעת לעת - בטאון משקי ד"ן - מרץ 2021 - גיליון 94

מה נשתנה הלילה הזה??? מה לא נשתנה...

מסורת בידינו כבר שנים רבות, שבלילה הזה – מכל הלילות, הצעיר בחבורה מפיק מחזה, ושואל: מה נשתנה הלילה הזה? תכל׳ס הילד - מה מבקש? להבין איך קרה שהכל השתבש! הוא שואל, כי נראה לו שכלום לא בסדר! ולברדק הזה קוראים - ליל ה...סדר אם אין לחם תאכלו מצות..? דוקא מרור מתוך שאר ירקות? במקום לשבת נורמלי מסבים לשמאל? וחסה? במי מלח? פעמיים לטבול? בשנה שעברה, וכך גם השנה, נראה שהרבה מאד השתנה. ובהתאם לכך ישתנו הזמירות, הילדים ישאלו שאלות אחרות: הזמירות משקפות זמנים משונים, יותר משנה ועל הפנים, חובשים מסיכות לא רק בפורים, נמנעים ממגע, על ריחוק שומרים. כבר מזמן לא חגגנו שמחה ברוב עם, עם מאות מוזמנים כלייזמרים ואולם, השתלט על חיינו טוטאלית, מחליף חוויה של פגישה פרונטאלית. ZOOM ה – לחיצות ידיים, נשיקות, חיבוקים – הפכו להיות זיכרונות רחוקים... ואולי הדבר הכי מתסכל, זה שחלילה אנחנו מתחילים להתרגל... אז זהו, שלא! וכדאי שנזכור, שקשה היה לנו בכל דור ודור. ופסחים כבר חגגנו כמעט בכל חור, מאז אותו לילה, בו חוסל כל בכור. ניישיר המבט אל הבן החכם, ונסביר לו שזו דרכו של עולם. גאולה בוא תבוא גם אם לא בקלות נפתלות הן דרכיה של ההתגלות. בהתאם למצב, למציאות משתנה, המילים משתמרות, מתחלפת מנגינה נספר על הזכות - ההיא שעמדה, לאבותינו ולנו - כל ילד וילדה. על כוחה של מסורת ועל אמונה, על תקווה שמהר תתבהר התמונה. זה אינו משל וזה לא חלום, זה יבוא מחר אם לא היום... הריחוק הזמני יחלוף במהירות, נחזל"ש ונחייה חיים של בריאות. נתבשר בבשורות טובות בקרוב, נתחסן, נתחזק ויהיה לנו טוב שוב נצא מהבית, נראה שוב פריחה, בפנים מאירות וללא מסיכה, נשב לקפה בנמל או בשרונה, רק קצף של בירה יישאר מקורונה

ובינתיים, איש את אחיו יחזק: עברנו את פרעה - נעבור גם את זה!! מיכה אמיר

משקי דן מברכת את החברים, התושבים, מנהלי הפעילויות והענפים, לקוחות, ספקים, קולגות ושותפים לדרך בברכת

חג שכולו אביב, פריחה, צמיחה, מאור פנים, אהבה ופרגון בריאות טובה ויציבה קיץ טוב, חג שמח!