מוליק בר

בסוד שיח

חוג שיח אזורי בעמותת “דרור לכולם” בקיבוץ עינת מוקדש לזכרו של איש ההידברות מוליק בר ז”ל

אחרי מותו כתבו לזיכרו:

בכנס השני של עמותת “בסוד שיח”, שנערך 1993 את מוליק פגשתי לראשונה בקיץ בירושלים. הוא היה כבר בוגר הכנס הראשון, אני הייתי חדשה. בדרך הביתה הצטרפנו, חברתי ואני, למכוניתו, ואז התחיל בינינו השיח המעניין שהמשכנו לנהל בכל מיני הזדמנויות, עד לפני כחודשיים, כשמוליק פרש לו לפתע, והותיר אותנו כאן להמשיך להתמודד בלעדיו עם כל הניגודים ועם הקיטוב החברתי הנורא שמחריף והולך. מוליק היה בשבילי “אחר” שהוא חבר. במשך כל שנות היכרותנו היה לקשר שלנו ממד כפול: מחד-גיסא הייתה חברות. מאידך-גיסא הייתה אחרות מעוררת עניין וסקרנות , דיבר מוליק על הצורך 1993 שיצרה דיאלוג מתמשך, פורה ומפרה. באותה נסיעה, בקיץ הנפשי להיערך לעת שלום, ואני לא כל-כך הבנתי על מה הוא מדבר. “אין לי שום צורך נפשי להיערך לעת שלום” חשבתי, “אני ערוכה ומוכנה. רק שתבוא סוף-סוף העת הזאת ושנוכל לתת בה אמון”. חצי שנה לאחר מכן, במסגרת חוג רעיוני שארגנו בכפר-סבא הציג מוליק את ההיסטוריה של יחסו הנפשי הפנימי לצבא ולמלחמה. ורק אז הבנתי על מה דיבר בנסיעה ההיא בקיץ. עד היום, בכל פעם כשאני אומרת כדרכי “אם ירצה ה’” מהדהדת באוזניי שאלתו המתריסה והמחויכת של מוליק: “ואם הוא לא ירצה?” את יחסו לגירוש מגוש קטיף לא הצלחתי לברר, ועד היום איני יודעת מה חשב על המהלך הזה. ולא משום שהוא לא היה מוכן לדבר על כך. במצב הנפשי הקשה שבו הייתי נתונה, לא שאלתי. אולי לא סמכתי על היכולת שלי לספוג את התשובה הכנה שהיה משיב לי..., אבל אני יודעת בוודאות שהוא הזדהה מאוד עם כאבם האישי של המגורשים (גם אם אולי העדיף את הכינוי “מפונים”). כפי שאמרתי קודם, איני יודעת כי לא ביררתי. כן דיברנו על הקשר האישי שלו עם האנשים. עם שרהלה קוסטינר מנצרים למשל. על הקשר הטלפוני שלו אתה ועם אחרים ועל הביקורים שערך אצלם לאחר הגירוש. “אחר שהוא חבר” אמרתי קודם, ואכן הייתה בינינו חברות... הייתה שפה משותפת והיו יחסי אמון, הערכה הדדית והבנה שאפשרו לשתף פעולה בכל מיני מבצעים לאורך השנים. היה לי כיף לעבוד עם מוליק. היה לנו קשר יעיל וחברי וחלוקת עבודה הוגנת, למעט בפעילות האחרונה שלנו לפני פחות משלושה חודשים, שבה מוליק ורונית לקחו על עצמם את כל העבודה. השותפות שלי באה לידי ביטוי בעובדה שמוליק טרח ליידע אותי בכל פרט

104