מוליק בר

ולהיוועץ בכל מהלך. ו...כן, בעובדה ששמי התנוסס על הדפים כשותפה מלאה בארגון. זאת הייתה חלוקת עבודה לא כל-כך צודקת... החברות שלי עם מוליק הייתה, מטבע הדברים, מתוחמת בגבולות מוגדרים וצרים למדיי: הפעילות ב”בסוד-שיח”. כל אחד מאתנו היה נטוע במסגרות שלו, ולא הזדמן לנו להיפגש במסגרות אחרות. עוד אחת מן ההחמצות שמלוות את חיינו העמוסים. את לאה הכרתי מן הטלפונים. כשצלצלתי והיא ענתה, היינו מגלגלות שיחה נעימה. לאה הכריזה תמיד שהיא לא שותפה לפעילויות האלה של מוליק, וגם מוליק ציין שהיא לא בעניין הזה. אבל היה ברור לי תמיד, מן הקול ומן הטון, שהאי-שותפות הזאת נטועה בשותפות עמוקה ביותר. דווקא עכשיו, לאחר שמוליק איננו עוד אתנו, אני מכירה אותו קצת יותר. הדבריםששמעתי בלוויה וגם באזכרה הוסיפו קווים שלא הכרתי. ידעתי שמוליק איש חם ורגיש אבל לא ידעתי עד כמה. המכתב שכתב לללי בימי האבל על אמה נעמי שמר, זה שללי קראה על קברו ביום השלושים לפטירתו, חשף רגישות פיוטית שכמוה לא נחשפה במסגרת האפיק הצר של היכרותנו. עוד למדתי שמוליק היה איש משפחה חם, אוהב ותומך לא רק למשפחה הגרעינית אלא גם לזו הרחבה. שהוא היה בשלן, שהוא היה מחנך רב פעלים. כל אלה ועוד מתיישבים באופן טבעי ביותר עם קווי האופי של מוליק שאני הכרתי, והם מגבירים את התסכול על ההחמצה ומעמיקים את האבל על האבדן. למען האמת – אני די מופתעת מהתגובה שלי לאבדן הזה. הרי אני מסתובבת בעולם הזה לא מעט שנים והספקתי לצבור לא מעט אבדנים כואבים. והרי מוליק לא היה חלק אינטגרלי מן היומיום שלי, ואף-על-פי-כן אני מתקשה להשליםעםהעובדהשהוא לא יהיהעוד חלקמן הכאן והעכשיו שלנו, ושגם אותו אני צריכה להעביר למדור של אלה שנמצאים בתוכי ולא בסביבתי. אולי זה קשה כל-כך כי חלק גדול מן התרומה של מוליק לעולמי היה בנוי מן העשייה שלו. מוליק היה איש שכתב הרבה ודיבר הרבה, אבל שלא כמו רבים שכוחם בפיהם, הוא עשה המון! וקשה להיפרד מעשייה כל-כך ברוכה ומבורכת. אין לך מושג, רונית, כמה אני מודה לך בלבי על ההחלטה לגייס את כוח העשייה הגדול שלך ולאפשר לנו להיפגש בבית היקר הזה לשיח שהוא כל-כך חשוב לכולנו. אני מניחה שבמשך הזמן אתרגל לעובדה המכאיבה שאני באה לבית עמותת “דרור לכולם” ופוגשת את מוליק רק בתמונות ובכתובים, ושגם הוא הצטרף לחבורה המכובדת של בני משפחה וחברים יקרים ואהובים שממשיכים להקרין על חיי לא מן הכאן והעכשיו אלא ממקום אחר שמקובל לחשוב עליו כעל עולם שכולו טוב. יהי זכרו ברוך.

כתבה דינה גולדברג

105