מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

גטו נסגר הגטו על יושביו. אין יוצא ואין בא. לפי הפרסומים השונים שלאחר 1940 באחד במאי אלף יהודי לודז' ברחו מהעיר לפרוטקטורט 75- אלף יהודים. כ 160- המלחמה, נכנסו לגטו כ ולברית-המועצות. תחילה פעל דואר בגטו והיו אנשים שקיבלו מכתבים וחבילות מחוץ לגטו. ), ברשותו של חיים רומקובסקי, שנקרא Judenrat הנהלת הגטו (נקראה בגרמנית "יודנרט", , התחילה לארגן את החיים בגטו: הקמת יחידות כמו משטרה, Der Aelteste der Juden בגרמנית בריאות, חינוך, אספקת מזון וכד'. כבר בימים הראשונים התעוררה בעיה באספקת המזון. המזון חולק בצנע. כל אחד קיבל תלושי מזון ולפיהם קיבלו את המנות. ההנהלה התחילה גם לארגן מפעלים לתחומים שונים כגון חייטים, סנדלרים ועבודות מתכת. מפעלים אלה נקראו פשר להעסיק אנשים ולתת להם פרנסה. רק אלה שעבדו, וכן ִ ). הדבר א Resorts רסורטים ( סיימתי בית ספר עממי, שבע שנות לימוד. כיוון 1940 ילדים ומבוגרים, קיבלו תלושי מזון. בקיץ ולא יכולתי להמשיך ללמוד, התחלתי לחפש עבודה. מנהל המפעל לתיקוני 14 שהייתי כבר בן מכונות תפירה היה מכר של אחים שלי ממועדון הספורט. שמו היה פלמן. הוא קיבל אותי לעבודה כעוזר מחסנאי, שהיה אחראי על מחסן לחלקי חילוף. במפעל הייתה מחלקה לתיקוני מכונות תפירה ומחלקה לעבודות מתכת. המחסן סיפק חלקי חילוף למחלקת תיקוני מכונות תפירה ולטכנאים שהיו פועלים במפעלים שונים והיו אחראים לתיקונים קלים של מכונות תפירה באותם המפעלים. תיקונים מורכבים יותר בוצעו במפעל לתיקוני מכונות תפירה, שבו התחלתי לעבוד. כל בוקר באו למחסן עם רשימות של חלקי חילוף הנחוצים להם, ואלה סופקו להם להמשך פעילותם. הטכנאים ממחלקת תיקוני מכונות שבמפעל, הציגו דרישות לחלקי חילוף במהלך היום. לא זכור לי שמו של המחסנאי. הוא נהג לשבת על יד הדלפק ונתן לי הוראות איזה חלקי חילוף להביא לו: מה סוג החלק, מספר החלק, סוג המכונה ושם החברה של המכונה. היו עשרות סוגי מכונות ומאות סוגי חלקי חילוף. כל חלק היה במגירה מסוימת לפי סוגו ומספרו. לאחר זמן קצר יחסית, זכרתי את כל המספרים והסוגים של חלקי החילוף. הייתי מאוד מרוצה מהעבודה. המחסנאי היה חביב. זכור לי שהרכיב משקפיים והיה

10

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online