מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

תעודת עולה

אליי בגרמנית, הסבירה לי שהמנהל נמצא בישיבה, פתחה דלת סמוכה שהובילה לחדר סמוך והזמינה אותי להיכנס. עניתי שאינני רוצה להפריע באמצע הישיבה ולכן אמתין. היא התעקשה ואמרה לי, תיכנס, תיכנס. לא ידעתי מה לעשות. לבסוף החלטתי להיכנס. הייתי במתח רב. דפקתי בדלת ושמעתי שוב איזו מילה בעברית. פתחתי את הדלת. מאחורי שולחן גדול, מעוצב בסגנון אנגלי, ישב איש גבוה ומראה היה לו כשל אדון אנגלי. הבנתי שהוא המנהל. מסביב לשולחן ישבו קרוב לעשרה אנשים. ניגשתי אליו ומסרתי לידיו את המכתב שקיבלתי ממר ברמן ביפו. הוא לא קרא את המכתב, כנראה ידע את תוכנו, ושאל אותי בגרמנית אם אני מהנדס. עניתי בחיוב. איזה מהנדס, שאל. תמסורת קווית, עניתי. ואז הוא שאל כמה שאלות טכניות על סוגי כבלים שאני מכיר, תכונות חשמליות שלהם וכיוצא באלה. הכול ארך כמה דקות. פתאום שמעתי משפט שלא יכולתי לדמיין. מתי אתה רוצה להתחיל לעבוד? חשבתי שלא שמעתי טוב, ושאלתי אותו, בבקשה? המנהל, גיא שמו, חזר ושאל מתי אני רוצה להתחיל לעבוד? מרוב תדהמה התחלתי לגמגם. לבסוף עניתי משהו בסגנון שהיום יום חמישי, אסע הביתה וביום ראשון אתחיל לעבוד. ולמה לא עכשיו? שאל אותי. לא הבנתי. כנראה אני טועה, חשבתי לעצמי, ולא שומע טוב. שאלתי שוב, בבקשה? והוא שוב שאל, למה לא עכשיו? הייתי כל כך מבולבל שלא יכולתי לענות ורק הנהנתי עם הראש להסכמה. לא האמנתי למה שקורה איתי. הוא טלפן, וכעבור כמה רגעים הגיע פקיד. הוא אמר לו משהו בעברית והפקיד, שמו יוסלביץ', אמר לי ביידיש ללכת איתו. אינני זוכר אם אמרתי תודה כאשר יצאתי מהחדר. לא ידעתי מה קורה איתי. לא הבנתי לאן אנחנו הולכים. יצאנו מהבניין, עברנו כמה רחובות והגענו למשרד. ישבו שם פקידים. יוסלביץ' אמר לי להראות להם את תעודת העולה. מסרתי להם ויוסלביץ' קיבל מהם איזו תעודה. חזרנו לבניין לי ואמר לי זה המנהל שלך. גם פלי ידע יידיש ואפילו ֶ הדואר, יוסלביץ' הביא אותי לאיש בשם פּ קצת פולנית. הוא היה איש נחמד, קיבל אותי בסבר פנים יפות ושאל אותי כמה שאלות אישיות. לפי השאלות הבנתי שהוא איש של תרבות. לאחר שיחה קצרה הוביל אותי לחדר גדול מאוד. בפינה אחת היו ארונות עם תיקים ועל ידם ישב איש וסידר אותם. שם האיש היה ציציינוף. עם הזמן התיידדתי איתו. בפינה אחרת עמדו כמה שולחנות שרטוט ועל ידם משרטטים. ובעוד פינה עמד שולחן גדול ועליו היו מונחים עשרות תיקים אפורים. זה מקום עבודה שלך, אמר לי פלי. לא הבנתי למה התכוון. הרי לא ידעתי מילה בעברית, לא הכרתי את האותיות העבריות ולא ידעתי לקרוא בעברית. מה יכולתי לעשות עם תיקים? אבל לא העזתי לשאול אותו. ניגשתי לשולחן

19 5 7 פרק ז : י צ י אה מפ ו ל י ן ל ישראל – מרץ

105