מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

פרק א : מלחמת הע ו לם השנ י י ה

תעודת עבודה מהגטו של גוטקה

גרמניה, והיה מהנדס כימיה במקצוע. לצערי הרב הוא לא התאים את עצמו לתנאי הגטו וגם לא לעבודה במחסן. היו כאלה שאף זלזלו בו. אז לא הבנתי את הבעיה שלו והתפלאתי, איך מהנדס יכול להיות כה "טיפש" ולא ללמוד את העבודה במחסן. כנראה הייתי צעיר מדי כדי להבין את הקושי שלו להתגבר על הקשיים ולהתאקלם בתנאי הגטו. חדר המחסן היה גדול ובשלב מסוים הכניסו בפינה שולחן עם עובד. הוא חרט מדליונים ממתכת, לוחות ברכה ממתכת, ועשה תכשיטים, הכול עבור הנהלת הגטו. הוא היה איש חביב ביותר ואהב אותי. ברגעים שלא הייתה עבודה במחסן, התיישבתי על ידו והוא לימד את עבודתו. למדתי לעשות תכשיטים שונים, כמו טבעות. למדתי גם לרתך בכסף. כך עשיתי תכשיטים עבור משפחתי. משך השנים העיק עליי עצם הדבר שאינני זוכר את שם משפחתו. במקרה, לפני כמה חודשים, עברתי על יד חנות בסמוך לרחוב חבצלת בירושלים, המוכרת ציוד וכלים לתכשיטנים. החנות סקרנה אותי. התלהבתי ממראה הכלים ונזכרתי בתכשיטן שעבד בחדר המחסן, בכלי העבודה שלו. ואז, באותו הרגע, חזר אליי גם שמו – ביאלר. כה נרגש משמחה הייתי משנזכרתי בשמו.

13