מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

אלף תושבים, מזה כשליש יהודים. היום רוב 650- עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בה כ רובם של רחובות העיר מוזנחים ומלוכלכים. רואים שהעיר ענייה והבתים נראים כבמעברה. גם לפני המלחמה לא הייתה לודז' עיר יפה. הבתים בה היו שחורים מפיח שיצא מעשרות . נבנו בה 19- וה 18- אם לא מאות ארובות של מפעלים. היא נבנתה מהר במהלך המאות ה מפעלי טקסטיל רבים, ללא תשתית של מים, ביוב וגז. בכל בית הייתה באר ידנית או משאבה חשמלית, שסיפקו את המים לדיירי הבית. הבנייה הייתה זולה ולא מתוכננת. בשנים האחרונות תעשיית הטקסטיל חוסלה בפולין, כמו בישראל, ולכן העיר נשארה ענייה עוד יותר, ללא תשתית תעשייתית חלופית ועם שיעור בלתי מועסקים גבוה ביותר. העיר עדיין לא התאוששה ונשארה ענייה. וזו הסיבה להזנחה שרואים בכל מקום. תחילה נסענו לרחוב דרבנובסקה שבו גרתי עם משפחתי בגטו. כמעט כל הרחובות בלודז' שונו או הורחבו לאחר המלחמה, ובמיוחד הרחובות בחלק העיר שהיה בגטו. חלק מהרחובות חוסלו, אחרים הורחבו, והוקמו כיכרות חדשות. רחוב דרבנובסקה נשאר, אבל כל הבתים שהיו שהיה מחוץ לגטו. במקומם ובמקום הרחובות 50 בגטו, שמספריהם זוגיים, נהרסו עד למספר שהיו בין דרבנובסקה ומפעלי פוזננסקי, נמצא היום מגרש גדול שמשמש בין היתר לחניה. מפעלי פוזננסקי נהפכו לפני שנים אחדות לאתר גדול של בילויים: קולנוע, תיאטרון, בתי קפה, תערוכות וכו'. גם בצד הלא-זוגי של רחוב דרבנובסקה נהרסו כל הבתים שהיו בחזית ונשארו פה ושם המבנים שהיו בחצר הבתים. לכן בצדו הצפוני של הרחוב, שבו הבתים שמספריהם לא-זוגיים, מופיעים עדיין שלטים עם מספרי הבתים. הכוונה היא רק לחלק של הרחוב שהיה שבו גרנו, והיום נשאר רק מגרש 32 היה בערך מול דרבנובסקה 29 בתחומי הגטו. בית מספר מסומן 29 כי המגרש של בית 32 ריק. יכולתי פחות או יותר לאתר את המגרש הריק של בית ונשארו בו בחזית כמה צריפים. במקום הזה ביקרתי כמה פעמים לאחר המלחמה. בכל פעם שאני מגיע לכאן אני מבחין בשינויים שנעשים בסביבה. הרחוב דרבנובסקה, בעיר העתיקה, ששמו מציין שהיו כאן פעם בתים מעץ וביידיש הוא נקרא גם רחוב הפולנים, ומצפון לו רחוב היהודים, כפי שקראו לו ביידיש, כמו עוד כמה רחובות בסביבה, כולם פשוט נעלמו. כמה חיים שוקקים היו ברחובות האלה, שרוב רובה של האוכלוסייה בהם הייתה יהודית. היהודים עסקו פה במסחר ובמלאכה. רוב החנויות, המאפיות, המספרות היו שייכות ליהודים. בתחילת רחוב דרבנובסקה היה בית כנסת די גדול. אבי היה גבאי בית הכנסת וכמובן התפלל בו. בחצר הבית שלנו הוקמו הרבה סוכות בחג בדומה למאה שערים שבירושלים היום. אני מניח שבשבת הייתה בכל הסביבה אווירה של שבת. לא זכור לי שגרו בסביבה יהודים חרדים שלבשו קפוטה

130