מר ליטמנוביץ - סיפור חיי
בצבע בלונדי-כהה ועיניה כחולות. לאחר המלחמה, כאשר חזרתי מגרמניה ללודז', מצאתי בקהילת היהודים את התעודה שלה מהגטו ובה תמונה שלה. לפי התעודה היא עבדה במפעל ערה היה בצבע בלונדי ְ . גם שׂ 1940 או בתחילת 1939 למכבסה. הבת שלה, גיזלה, נולדה בסוף אבל בהיר, ועיניה כחולות. היא הייתה סם החיים שלנו בגטו. צחוקה השכיח מעלינו את הבעיות שסבבו אותנו ובמיוחד את תחושת הרעב. בחודשי החורף הקרים, ואנו ללא חומרי הסקה, עם שובנו מהעבודה וכך גם בסופי שבוע, נהגנו להיכנס למיטות ולהתכסות בשמיכות הפוך שהיו לנו. או-אז הייתה גיזלה שמחה כל כך שכולם בבית, והייתה קופצת ממיטה למיטה לשמחתנו הרבה. באותה הזדמנות נהגה אימא להזכיר את אחותי הלה, שהיא בוודאי כבר איננה בין החיים ואם עדיין חיה היא, הרי היא קופאת מקור ברוסיה ואין לה אפילו שמיכה להתכסות בה. לצערי הרב לא נשארה לי מגיזלה אף לא תמונה אחת.
פרק א : מלחמת הע ו לם השנ י י ה
שלאמק ופולק
15
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online