מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

יתר האחים והאחיות בגטו ). זכור לי כי מפעם לפעם נהג Fulek אינני זוכר היכן גר ועבד האח הגדול רפאל (שכינויו היה ה אשתו גרו בבית הצמוד לבית שלנו, בקומה ָ נ ֶ ק (הוא אחי שלמה) וס ֵ לבוא ולבקר אותנו. שלאמ השלישית. במהלך השהות בגטו נולד להם ילד, אבל אינני זוכר מתי. גם איני זוכר היכן בגטו ה אשתו. כיוון שגרו בקרבת מקום, זכור לי שביקרתי אצלם לעתים קרובות. הנייק ָ נ ֶ עבדו הוא וס ה גרו איתנו בדירה. נדמה לי שהנייק עבד במפעל לחייטות ָ ל ָ ) ואחותי ס Henrik (ששמו היה או מתכות. אינני זוכר היכן סלה עבדה. אימא לא עבדה תחילה, אבל בשלב יותר מאוחר ניתנה הוראה שכולם חייבים לעבוד, חוץ מילדים ומבוגרים מאוד. או-אז אימא התחילה לעבוד במפעל לייצור שטיחים מסמרטוטים ישנים. ביקרתי אותה פעם בעבודה שלה, היא הייתה גאה בי והציגה אותי לפני חברותיה בעבודה. בנות-דודות מפראשקה אינני זוכר בדיוק באיזו שנה זה היה, כאשר הגיעו לגטו יהודים מעיירות שבמחוז של לודז'. כך הגיעו שתי בנות-דודות שלי מפראשקה וסיפרו להורים על סבא וסבתא שלי: הגרמנים הוציאו חלק מהאוכלוסייה של העיירה, הובילו אותם לבית הקברות וירו בהם. סבא הלך לבית הקברות עם טלית וסבתא לידו, ושם מצאו את מותם. הגרמנים עשו סלקציה, והצעירים המסוגלים לעבוד נשלחו לגטו לודז'. כל שאר היהודים הושמדו. שתי בנות הדודות, שרה ורחלה וולקוביץ, גרו אצלנו וכעבור זמן הן עברו למקום מגורים אחר. אינני יודע מה עלה בגורלן. כנראה נהרגו עם חיסול הגטו. מחלתה של אימא אינני זוכר באיזו שנה חלתה אימא. היא עברה בדיקות שונות והתברר ששוב חלתה בסרטן השד והייתה חייבת לעבור ניתוח לכריתת השד. אימא דיברה איתי ואמרה שהפעם היא לא תצא בחיים מהניתוח, אבל אני כבר גדול ואחראי. למרבה השמחה אימא נותחה בהצלחה, החלימה וחזרה לתפקד, למרות החיים הקשים בגטו.

פרק א : מלחמת הע ו לם השנ י י ה

19