מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

החומה של בית הקברות שהייתה בקרבתה. כאשר חזרנו ארצה, ואת התמונות 1947 גבי העביר את התמונה של המצבה משנת למכרים שלו בחיל המודיעין על מנת לנסות 1994 שצילמתי בשנת לזהות את מקום הקבר לפי חתכים שונים של התמונות. הם אכן הגיעו למסקנה שהקבר נמצא במקום ששיערנו. כעבור כמה שנים, באחת הנסיעות של גבי בתפקיד לפולין, הצטרפתי אליו. נסענו יחד ברכב מוורשה לבית הקברות בלודז'. הראינו לאחראי על בית הקברות את המקום המשוער של הקבר. הסברנו לו את מטרתנו וביקשנו שינקה את החלקה. תמורת תשלום כמובן. תחילה הוא התחיל לעבוד עם חרמש ואחר כך עם מכשיר חשמלי. לאחר כשעתיים התגלו שרידים של יסודות קבר. הוא עבר לעבוד עם יעה. לאחר זמן התגלו יסודות של קבר ללא מצבה. ביקשנו שיחפור בזהירות בתוך היסודות של הקבר. ושוב לאחר זמן נמצאו שני חלקים שבורים של קצוות המצבה ועליהם חקוקות כמה מאותיות השם של אבא וסבא – בחלק הימני הקיצוני היו אותיות ג א ב ר י ובחלק השמאלי הקיצוני אותיות א ל. זאת הייתה הוכחה שמצאנו את הקבר של אבא. הייתה זו עובדה ברורה שקבעה שזה אכן הקבר של אבא. באותו מעמד הזמנו מצבה חדשה משיש שוודי שחור, הכנו את נוסח הכיתוב על המצבה וגם הזמנו לוח משיש עם שמו של האח שלאמק, שנפטר גם הוא בגטו. לצערנו לא יכולנו להזמין מצבה לשלאמק, כי החלקה שבה הוא קבור עדיין לא נוקתה ולא היה אפשר למצוא את מקום הקבר. את לוח השיש

הנושא את שמו ביקשנו להדביק, כנהוג, בצדה הפנימי של חומת בית הקברות. שילמתי לשומר בית הקברות מראש עבור העבודה וביקשתי שישלח לי תמונה של המצבה והלוח לאחר סיום העבודה. לאחר חודשים ספורים קיבלתי את התמונות. מאז נשמרו הקשרים ביני לבין השומר ואשתו. שנים לאחר מכן הוא סיפר לי עד כמה היה סקפטי באשר לאיתור הקבר של אבי, וכמה היה מופתע כשהתגלו שברי המצבה. ביקרתי שוב בפולין וצילמתי את המצבה של אבא ואת הלוח לזכרו של שלאמק. 2006 בקיץ החלקה שבה קבור שלאמק עדיין לא נוקתה. על נסיעה זו ארחיב בפרק האחרון בספר.

24