מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

פרק א : מלחמת הע ו לם השנ י י ה

פינוי הגטו

שהיה זה בקיץ, השמש שוקעת בשעות מאוחרות של היום. כאשר ירד הלילה, השמים מרחוק נהיו אדומים, כאילו שריפות גדולות משתוללות. התמונה הזאת הפחידה אותנו ולא ידענו את פשר התופעה. כך נסענו כל הלילה. אני עמדתי על יד מי ולא דיברנו. לאט לאט, עם עלות השחר, הרכבת החלה להאט. בחוץ היה ערפל כבד ולא ִ א ראינו דבר. הרכבת התקדמה לאט ופתאום הבחנו בגדרות ומאחוריהם ראינו אנשים לבושים בפיג'מות בפסים כחולים. האם זה בית חולים? לאחר מכן ראינו חיילי אס-אס גרמנים עם כלבים. לא הבנו היכן אנחנו ומה קורה בחוץ. הרכבת נעצרה בפתאומיות והשתרר שקט. לאחר Raus, raus, schnell, כמה דקות שמענו קולות – דלתות הקרון נפתחו וצעקות איומות נשמעו – החוצה, החוצה, מהר, מהר. schnell התחלנו להידחף החוצה. הצעקות לא פסקו. בחוץ חיכו לנו אנשים לבושים גם הם בפיג'מות בפסים כחולים. הם צעקו לנו ביידיש ובפולנית להשאיר את המזוודות שלנו ולהתקדם. היו כאלה ששאלו בשקט אם יש לנו זהב או יהלומים. הייתי מבוהל עד מוות והחזקתי את היד של אימא. התחלנו להתקדם ולפנינו עמדו אנשי האס-אס. האנשים בפיג'מות צעקו להסתדר בשורות וכך להתקדם. אחד מאנשי האס-אס עמד בראש הקבוצה ועם היד הראה לאנשים בשורה שמאלה או ימינה. משותק מבהלה שוב לא ראיתי מה קורה מסביבי. החזקתי את היד של אימא חזק והתקדמנו בשורה לקראת הגרמני שעשה את הסלקציה. הייתי עם אימא כבר קרוב לראש השורה, פתאום בא אחי הנייק ומשך אותי מאימא. ניסיתי להתנגד, אבל הוא היה חזק ממני והצליח להפריד אותי ממנה. אני לא זוכר אם הוא אמר לי משהו. הסתכלתי לכיוון אימא, ראיתי את הגרמני נותן סימן והיא הלכה ימינה. אחריה עמדה סנה עם הילד שלה וגם אותה הגרמני הפנה

31

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online