מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

שהלה, שברחה לרוסיה, יכולה להישאר בחיים שם בקור ובטרור שהשליטו הבולשביקים? אני לא יודע מה לייבציו חשב, כאשר ראה שנשארתי אדיש להודעה שאחות שלי חיה. אני מניח שחשב: הוא יצא עכשיו מהמחנה ובוודאי עוד לא יודע מה קורה איתו. אינני יודע מתי נפגשנו ברחוב, אני מניח שהיה זה כשבעה עד עשרה ימים לאחר שיצאתי מפרלברג, כלומר בין החמישה לשמונה ביוני. קצת מעל חודש מאז שחרורי. הגיס שלי, סים, שירת בצבא הפולני של הגנרל ולדיסלב סיקורסקי, שהתארגן לאחר פרוץ ואשר לשם כך הודיע סטלין על חנינה לאסירים 1941 המלחמה בין גרמניה לרוסיה ביוני פוליטיים שהיו במחנות ובמקומות נידחים בסיביר ובחלקים אחרים בצפון רוסיה. בסוף המלחמה הגיע סים עם היחידה שלו לעיר וורוצלב בשלזיה, עיר שנכבשה על ידי הצבא הרוסי. הוא שירת בבית חולים צבאי שהתמקם בפרוור של וורוצלב. באותו היום שפגשתי באקראי את לייבציו בלודז', הוא היה בדרכו ברכבת מוורוצלב לוורשה בתפקיד. הרכבת עוברת דרך לודז' וכאשר הגיעה לתחנה בלודז', בעודה עומדת בתחנה, החליט גיסי לרדת ממנה ולסייר בלודז', שהכיר עוד קודם המלחמה, במחשבה שאולי יפגוש את אחד המכרים שלו מלפני המלחמה. הוא יצא לעיר ובזמן שטייל בה, פגש את לייבציו, שאותו הכיר מלפני המלחמה. הם נעצרו, שוחחו ולייבציו סיפר לו שהוא פגש אותי, הגיס שלו. סים לא האמין: "איזה גיס?" ספק שאל ספק אמר: "הקטן הזה? לא יכול להיות, אתה טועה". "לא", השיב לו לייבציו, "דיברתי איתו היום, לא מזמן, הוא חי". "ואיפה הוא?", שאל סים. "לא יודע", ענה לייבציו. הם הניחו, ובצדק, שאני נמצא כנראה באחד הבתים לפליטים. אבל באיזה מהם? בלודז' היו כמה וכמה בתים כאלה. כך התחילו לחפש ממקום אחד לשני. לבסוף הגיעו לרחוב פרנציסקנסקה, עברו מחדר לחדר ומצאו אותי. אין לי הסבר לכך, איך פגשתי בעיר הגדולה את לייבציו, מה הוביל אותי לזהות אותו ואיך בדיוק באותו היום הגיס שלי עצר בעיר וברגע האחרון החליט לרדת מהרכבת ופגש אף הוא ברחוב את אותו לייבציו. איך שניהם מצאו אותי, זה הרי לחפש מחט בערמת שחת. כמה מקריות יש בזה והאם כל זה מקריות? אין לי הסבר לכך. אלמלא המקרים האלה, הייתי חוזר לגרמניה, לאחר זמן כנראה הייתי עובר לארצות-הברית או לקנדה או לאוסטרליה, כמו רוב העקורים בגרמניה. ויש גם אפשרות שלא הייתי יודע שאחותי חיה ולא הייתי פוגש אותה לעולם. למחרת נפרדתי מהחברים. הם המשיכו לגרמניה. סים, גיסי, לקח אותי איתו לרכבת ונסענו יחד לעיר וורוצלב. כאן החל השינוי הגדול וה"נס" שידעתי לאחר המלחמה.

1 94 5 במא י 2 , פרק ב : השחר ו ר ממח נ ה הר י כ ו ז ו ו בל י ן

51

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online