מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

הלימודים התחילו בשעות אחר הצהריים ונמשכו עד מאוחר בערב. ההתחלה הייתה כמעט בלתי אפשרית מבחינתי. לא ידעתי דבר באלגברה, פיזיקה, היסטוריה ושאר מקצועות שנלמדו. איתי למדו תלמידים, במיוחד אותם שהגיעו מברית-המועצות וכאלה שלמדו בחוגים בסתר, שהכירו את רוב החומר. לא ידעתי אפילו לחשב שברים באלגברה. הייתי מדוכא, חשבתי לעזוב ולא להשפיל את עצמי. לא ידעתי מה לעשות. הלימודים גם לא עניינו אותי. אבל פחדתי לעזוב, אולי משום בושה אולי מתוך אי-נעימות לאכזב את אחותי. לא הבנתי את ההרצאות, והתביישתי לשאול שאלות שמא יצחקו ממני. לא שיתפתי בקשיים האלה והייתי מדוכא. אבל לאחר כמה שבועות שמתי לב שאני קולט את החומר. התעודדתי מעט ואפילו התחלתי להתעניין בנושאי הלימוד, בייחוד באלגברה. קיבלתי תחושת ביטחון. רק ממקצוע ההיסטוריה פחדתי. לא ידעתי איך אזכור את התאריכים, את השמות והאירועים ההיסטוריים. המרצה (בפולין קרו למרצה פרופסור) היה איש נמוך, כבן חמישים ודי רציני. תחילה פחדתי לדבר איתו. לבסוף העזתי, ניגשתי אליו ואמרתי לו שיש לי קושי לזכור שמות ותאריכים. הוא התגלה כאדם ידידותי והסביר לי שהיסטוריה אינה עוסקת בשמות ותאריכים אלא רק בתהליכים היסטוריים. תחילה לא הבנתי למה כוונתו, אבל התחלתי להתרכז בהרצאות שלו ואז הבנתי למה הוא מתכוון והתחלתי לאהוב את ההרצאות שלו וגם את לימודי ההיסטוריה. התמזל מזלי שאותו פרופסור למד כנראה על היסטוריון יהודי מצרפת, מרק בלוך, שהניח את היסודות של לימוד היסטוריה מודרנית ושינה את הלימוד והבנת המשמעות של ההיסטוריה. מרק בלוך נהרג על ידי גסטאפו במלחמת העולם השנייה. רק בשנים האחרונות, כשהתחלתי ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, למדתי על מרק בלוך ועל השינוי שהכניס ללימודי היסטוריה. לאחר כמה שבועות של לימודים, כבר הרשיתי לעצמי להשתתף בשיעורים, לשאול שאלות. הכרתי טוב יותר את המרצים וחומר הלימוד עניין אותי. התקשיתי בהכנת שיעורי הבית. לא הייתה לי פינה משלי ללמוד בה וגם הייתי עסוק עם יוסי לאחר שחזר מהגן. לעתים הלכתי ללמוד אצל חברים, במיוחד לפני הבחינות. כך עברתי את השנה הראשונה של הלימודים ונרשמתי לשנה השנייה של הלימודים, שבסיומה ניתנת לי הזכות להירשם ללימודים גבוהים . הלימודים התקיימו משעות הבוקר 1949-1948 באוניברסיטה או בפוליטכניקה. השנים היו עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. רמת הלימוד הייתה גבוהה פי כמה וכמה, וגם הדרישות מהתלמידים גבוהות יותר. מי שלא עבר את הבחינות, נשר מהלימודים. נדרשתי ליותר זמן והשקעה בהכנת שיעורי הבית והכנה לבחינות. היות שלא היה לי עדיין מקום בבית ללמוד בו, כמעט כל יום הלכתי לחבר פולני ללמוד איתו יחד בביתו. לא פעם משלמדנו עד מאוחר

1 94 5 במא י 2 , פרק ב : השחר ו ר ממח נ ה הר י כ ו ז ו ו בל י ן

69