מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

פ ר ק ג : ע ל י ל ד ו ת י

42 , בבית חולים על שם פוזננסקי. אמי, רחל, הייתה בת 1926 ביוני 5- נולדתי בלודז', פולין, ב .32 כאשר נולדתי. גרנו ברובע הישן של העיר, ברחוב דרבנובסקה 49 ואבי גבריאל היה בן להוריי נולדו תשעה ילדים – חמש בנות וארבעה בנים. המבוגרת ביותר הייתה האחות אסתר. . כנראה בגלל הפרשי הגיל ביני לביו הוריי ויתר האחים והאחיות, 1903 היא נולדה בשנת הקשרים שלי איתם היו מיוחדים. הייתי הילד הקטן, שצריך לפנק אותו. לכן לא זכורים לי הקשרים איתם כקשרים אופייניים בין אחים. בבית שלי לא היה לי עם מי לשחק: האחות הראשונה מעליי, סלה, הייתה מבוגרת ממני בשבע שנים ולא זכור לי כל קשר איתה. גם לא זכורים לי חברים מהבית שבו גרתי. אין ספק שהיו בבית הזה ילדים בגילי אבל ייתכן שמעצם היותי הקטן והמפונק, לא הרשו לי לרדת לעתים תכופות לרחוב ולשחק עם ילדים-שכנים או אולי מסיבות שונות העדפתי לשחק ולבלות עם האחייניות שלי. אינני זוכר זאת במדויק, ולכן איני יודע מה הסיבה. לבית הספר הלכתי לבדי ברגל, וזאת כנראה לא בכיתות הראשונות ממש של בית הספר. הקשר הקרוב ביותר היה דווקא עם האחייניות שלי, דורקה (בתה של אחותי פראניה) ומירקה (בתה של אחותי הגדולה אסתר), שהיו צעירות ממני בכשנה וחצי. במיוחד היה לי קשר כמעט , שהיה קרוב מאוד 33 יום-יומי (למעט בשבתות) עם מירקה כי היא גרה ברחוב קילינסקייגו ולכן רוב הזמן ביליתי איתה ובביתה. דורקה גרה רחוק, 6 לבית הספר שלי ברחוב ז'רומסקייגו כך שאיתה נפגשתי לעתים רחוקות יותר. אני זוכר היטב שלאחר סיום בית הספר, הלכתי למירקה הביתה ברגל, שיחקתי איתה בביתה, אכלנו ביחד וכנראה גם הכנתי שם את שיעורי הבית. לא זכור לי איך הגעתי ממנה הביתה, האם לבד או עם מישהו מהמשפחה שבא לקחת אותי. היטב אני זוכר את הבית של מירקה. הוא היה מרווח ונוח בהרבה מהבית שלי. הכניסה לחדרה הייתה מהסלון, וכאשר עברתי דרכו היו שם תמיד אנשים והשתדלתי לא להפריע להם. לימים, לאחר המלחמה, סיפרו לי אחותי הלה וגיסי סים כי אחותי אסתר הייתה קשורה לאמנים יהודים שגרו בעיר לודז', וסלון ביתה היה מקום המפגש שלהם. הגיעו לשם השחקנים דז'יגן ושומכר, הסופר יונסביץ עם אשתו ואמנים אחרים. גם יונסביץ' עצמו סיפר לי על כך כאשר נפגשתי איתו לאחר המלחמה. הוא גם כתב על כך בספריו. את חדרה של מירקה אינני זוכר, אבל משום מה זכור לי מראה הסלון: בכניסה לחדר, בקיר שבצד שמאל היו שני חלונות גדולים. בין החלונות עמד ארון זכוכית, "סרבנטקה". בתוכו היו כלי פורצלן. לפני הארון הזה עמד שולחן עגול קטן ומשני צדיו , והם נראו לי מוזרים, 14- שתי כורסאות. ארון הזכוכית, השולחן והכורסאות היו בסגנון לואי ה

81