מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

פרק ג : על י לד ו ת י

. רחוב דרבנובסקה מתחיל ברחוב זגיירסקה 1940 הישנה נכללו בגטו שהוקם בתחילת שנת וממשיך מזרחה. זהו רחוב ארוך מאוד. רחוב זגיירסקה חיבר בין "פלאץ וולנושצי", היא כיכר החופש, שהייתה מרכז העיר החדשה, ובין כיכר בלוטי, שהייתה מרכז רובע בלוטי. הבניין ר" ֶ היה דו-קומתי, כלומר הייתה קומת קרקע שנקראת "פּארט 32 המקורי של דרבנובסקה ועוד שתי קומות. הגג היה שטוח. מצד ימין של הבניין, ממבט החזית, הוסיפו בניין חדש של שלוש קומות, והוא חובר לבניין המקורי. בחזית הבניין המקורי לא היו חנויות. בבניין החדש היו חנות מכולת, חנות ספרים ועוד. הייתה רק כניסה אחת לבניין, עם שער שנסגר בלילה, כפי שהיה נהוג בכל הבתים. מצד שמאל של אולם הכניסה של הבית הייתה כניסה לדירות הבית ובהמשך האולם הייתה יציאה לחצר. בצד ימין של החצר היה בית קטן ובו גר שוער הבית עם משפחתו. קראו לו סטרוז', ותפקידו היה לשמור על הבית. כפי שכבר סיפרתי, היה לו בן פחות או יותר בגילי, שבא אלינו בשבת להדליק את התנור. זכור לי שהוא דבר יידיש טוב בהרבה ממני. בקומה הראשונה של הבניין גר בעל הבית של הבניין, שהיה בעלים של מפעל למוצרי בשר ונקניקיות. משם היה גרם מדרגות שהוביל לשאר הקומות. הדירה שלנו הייתה בבניין המקורי, בקומה השנייה. החלונות פנו לכיוון החצר. פנים הדירה היה מחולק באמצעות ארונות ומחיצות שיצרו חדרונים נפרדים. לא זכור לי שהיה לי חדר נפרד וגם אינני זוכר עם מי חלקתי אותו. בּית ההורים ואחותי סלה, שהייתה מבוגרת ממני בשבע ַ שנתיים-שלוש לפני המלחמה גרו בּ שנים. האח הנייק היה בצבא ואחותי הלה, שהתחתנה זמן קצר לפני המלחמה, לא גרה בבית איתנו. כפי שציינתי, כמעט רק בשבתות וחגים הייתי עם ההורים, כי באמצע השבוע הייתי על פי רוב עם אחייניתי מירקה. לא זכורות לי תמונות של משחקים עם הילדים בבית הזה, אבל יש להניח שבוודאי היו כאלה. בחצר הבית הייתה משאבת מים ושירותים. לא היו לנו מים זורמים. בהמשך החצר, ממול הבית המקורי היה בניין מגורים נוסף, הנקרא "אופיצינה". צדה השמאלי של החצר היה ריק ושם הקימו הדיירים סוכות. גם לנו הייתה סוכה וזכור לי שהייתי מאוד גאה בה. לצערי אינני זוכר מי הקים אותה, מי קישט אותה ואיך נראתה בפנים. כמה בתים לפני הבית שלנו הייתה מאפייה. בימי שישי אימא שלחה אותי לשם עם סיר של טשולנט. על הסיר הדביקו פתק עם מספר ואני קיבלתי פתק עם אותו מספר. בשבת הלכתי למאפייה, כל הסירים היו על הרצפה, ואני בחרתי את הסיר עם המספר שלי ולקחתי אותו הביתה. נדמה לי שהלכתי תמיד עם אחותי סלה, כי הסיר היה כבד וחם. אני חוזר שוב על כך שלא זכורים לי שכנים או ילדים של שכנים שהיו חברים שלי. כאשר גרנו

83