מר ליטמנוביץ - סיפור חיי

פרק ג : על י לד ו ת י

כל ציוד הספורט: כדורים, רשתות כדורי ברזל לזריקה, דיסקוסים לזריקה ועוד ועוד, והתאמנו במגרשים שעל יד הבית. כולם ישנו באסם של האיכר. כנראה אכלו אצלנו אבל לא זכור לי על כך. התמונה הבאה נחרטה בזיכרוני: אני משחק כנראה עם דורקה (לא זכור לי שמירקה באה לבקר אותנו בכפר), רץ מהר ויוצא מהיער אל השדה הפתוח ופתאום עף דיסקוס סנטימטרים בודדים לפני הראש שלי. בנס ניצלתי ממכת מוות. המקרה עורר מהומה רבה, מייד הפסיקו את אימוני הספורט וכולם דיברו על האסון שנמנע. וזכורה לי גם תמונה של חזרה ברכבת עם אימא מהכפר ללודז', הסתכלתי דרך החלון והתפלאתי עם אימא כמה הבתים בלודז' שחורים, מכוסים בפיח. בימי חורף נהגתי להחליק על הקרח במגרש המיועד לכך. היו לי נעליים מיוחדות לחורף שאליהן קשרתי את המחליקיים. אינני מניח שהלכתי לבד למגרש החלקה, אבל לא זכור לי עם מי הלכתי וגם לא זכור לי באיזה רחוב היה המגרש. מתפרה דּים, אם מדי חיילים, או מדים לפועלי מכרות ואחרים. יום אחד פתחו ַ מ ְ להורים הייתה מתפרה ל הפועלים בשביתה ולא אפשרו לספק סחורות. הייתה שמועה כי הבגדים מיועדים לצבא של , בזמן מלחמת האזרחים בספרד. אבא היה 1936 פרנקו שבספרד. אני מניח שהייתה זו שנת צריך להביא אישור שהבגדים מיועדים לצבא הרפובליקני בספרד. רק אז הסכימו הפועלים לשחרר את הסחורה ולחזור לעבודה. המתפרה הייתה תחילה בקומה הראשונה בבית שלנו ובשלב מאוחר יותר עברה לקומה השלישית בבניין החדש שהיה צמוד לבניין המקורי. אהבתי לבקר במתפרה, היו שם מכונות תפירה מסוגים שונים ואהבתי לראות איך הן עובדות. כך למשל היה במתפרה שולחן גדול. עליו עד סנטימטרים. 10- הניחו שכבות רבות של בד, כך שהעובי הכולל של שכבות הבד הגיע לכ מעל שכבות הבד הניחו דגמים מנייר, לפיהן ציירו בגיר לבן על הבד. אחר כך, בעזרת מכונה חשמלית חתכו את שכבות הבד. מאוד התפעלתי מהפעולה הזאת. כאשר הייתה מכונה פנויה, אהבתי להסתכל פנימה ולראות איך החלקים השונים זזים. הייתה שם גם מכונה לעשיית חורים לכפתורים. המכונה הזאת משום מה סקרנה אותי במיוחד, ועם הזמן למדתי להפעיל אותה. ממש התאהבתי בה וגם זכור לי שנתנו לי לעבוד איתה ואף שילמו לי עבור הזמן שהפעלתי אותה. הפועלים אמרו שאהיה מכונאי, כאשר אגדל. הנבואה כמעט התגשמה בהיותי בגטו.

85