מר ליטמנוביץ - סיפור חיי
• זכורה לי תמונה עם אבא. אני יושב על יד השולחן, לפניי צלחת עם מאכל מסוים, שכנראה במיוחד לא אהבתי. אימא יושבת על ידי ואבא עומד. אני לא מוכן לאכול ויש בי פחד מאבא. לא זכור לי שאבא או אימא צעקו עליי ובוודאי שלא הרביצו לי. • זכור לי מקרה עם רופא שיניים. כנראה כאבו לי השיניים ופחדתי ללכת לרופא שיניים. כאשר הכאבים גברו, ההורים הבטיחו לקנות לי אופניים אם אסכים ללכת לרופא שיניים. זכורה לי התמונה שאני יושב בחדר ההמתנה אצל רופא שיניים, כנראה אימא הייתה איתי, אולי גם אבא. פתאום נשמעה צעקה מתוך חדר הרופא. מייד קפצתי מהכיסא וברחתי החוצה. אימא רצה אחריי. אני לרופא השיניים כבר לא חזרתי, אבל אופניים קיבלתי. • מכל החגים הכי אהבתי את פסח. קודם כול ההכנות: הניקיון בבית, הורדת כלים לפסח מהבוידעם. כדי לעלות לבוידעם, היה צריך לעלות חצי-קומה במדרגות, שם הייתה דלת שהובילה לבוידעם וכל זה היה תמיד קשור בהתרגשות. הכול בבוידעם סיקרן אותי. הכלים לפסח היו מונחים בסל גדול והיו בעיניי יפים כל כך. צלחות מפורצלן, כוסות, אגרטלים ועוד דברי זכוכית צבעוניים שמאוד אהבתי. יום לפני פסח, היה מגיע לחצר איש עם עגלה. השכנים היו מורידים את הסירים והאיש טבל אותם במים חמים והכשיר אותם כך לפסח. גם הקניות לכבוד הפסח ריגשו אותי. לפני הפסח הלכו איתי לחנויות וקנו לי נעליים ובגדים חדשים. אבל יותר מכול אהבתי את סדר הפסח וימי הפסח עצמם. בסדר פסח היה שולחן ארוך, בראש השולחן אבא ישב-נשען בחלוק לבן וכל המשפחה מסביב לשולחן. אינני זוכר אם הגיעו כל אחיי ואחיותיי עם ילדיהם. זכור לי רק שהיה מאוד שמח, רעש גדול, השתוללתי עם הסובבים והייתי במרכז ההתעניינות. • אינני זוכר את קריאת ההגדה, גם לא את החיפוש אחר האפיקומן. ודווקא כאחד שלא אהב לאכול, את מאכלי הפסח המיוחדים מאוד אהבתי, כמו מצה בריי, חרמזלך (לביבות מקמח מצה), ודברי מאכל אחרים שאת שמם אינני יודע. לארוחת הבוקר היה מגיע בכל יום מישהו אחר מאחיי. אימא הכינה להם את האוכל ואני הצטרפתי לכל אחד באוכלו. את החגים האחרים כמעט איני זוכר.
94
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online