החאן - נתן החכם - טלנובלה ירושלמית

בעת יצירה, אני מוצאת את עצמי מתרגשת, בוכה ואכפתית כלפי הדמויות; מרגש אותי כשרחל והצלבן מתאהבים וכמעט מתנשקים, או כשהם לא יכולים להיות יחד, או כשנתן החכם פוחד לאבד את הבת שלו. לכן אני לא באה לדון ברעיונות התיאולוגיים, אלא שואלת איך הם משפיעים עלינו מבחינה אנושית. רציתי להבין מה באמת מניע אנשים, לבחון כיצד המצפון מציק להם, ולשלב בין אירוניה, צחוק, ציניות ואמת. עדכון ההצגה ניכר גם בבחירות העיצוביות, הן בתפאורה שעיצבתי והן בתלבושות שעיצבה ארנה רועי: 12- ברנט-שמעוני. הדמויות מבהירות מתי העלילה מתקיימת ואנחנו מכירים בכך שהיא מתרחשת במאה ה ,אבל הסגנון של ההצגה – מבחינת טקסט, עיצוב, מוזיקה, ואפילו הסגנון המשחקי – הוא רב-תקופתי ומתקיים בכל זמן ומקום. יש פה מחד הרבה אביזרים ותלבושות שהם מעודכנים לימינו, ומאידך כאלה שמצטטים את המאות הקודמות. כך נוצרת תחושה על-זמנית על הבמה.

ניר רון, שחר נץ

יותם: האם העובדה שההצגה עולה דווקא בירושלים השפיעה על החלטות בימוי או דרמטורגיה, להבדיל מהעלאתה בתל אביב או בחו"ל?

אלו מחשבות שעלו אצלי וכן בשיח המשותף עם רועי: האם להבליט את הירושלמיות או לקחת אותה נעה: כמובנת מאליה? עבורי, עצם העובדה שאנחנו יושבים פה בירושלים ואנחנו מדברים על העיר הזו, קשור למטען שכבר קיים אצל הצופים בהצגה. אני רוצה להתייחס לשלוש הדתות המונותאיסטיות כאל גורם אחד שמחבר בין כולם ולזהות את הגֵן הפנימי המשותף להן. ירושלים זו עיר שמטריפה עלינו את הדעת, היא הסמל לכך שכולם רוצים את אותו הדבר ונאבקים עליו, ומייצרת מצב מתמיד של מלחמה דתית. לכולם יש את האמונה שלהם ואת האלוהים האחד שלהם – וירושלים היא כמו האלוהים עבורם.

יותם: הבמה של החאן וכמובן התיאטרון עצמו הם מאוד ירושלמיים באופיים. כיצד ירושלים הפיזית השפיעה על תפיסת החלל שלכם?

בדרך כלל כשמגיעים לבמה, היא כמו דף חלק, קופסה שחורה עליה אנחנו יוצרים את כל הפן הוויזואלי רועי: והחיים הבימתיים של ההצגה. בתיאטרון החאן הבמה שונה וייחודית: יש את העמודים של החאן

נתן החכם

6