החאן - נתן החכם - טלנובלה ירושלמית

על הבמה, האבן הירושלמית והקשתות, ולא ניתן לחמוק מזה לטוב ולרע. במקרה שלנו זה היה לטובה והלכנו עם זה. הדבר הראשון שעשיתי בתכנון המודל הפיזי ובהדמיה הממוחשבת היה להבין את הגדלים ואת המרחקים של העמודים, את הקוטר של הקשתות ואיפה הן נפגשות. ניסינו לשמור על האבן הירושלמית שעל הבמה כמעט בקנאות, עד שהגיע הרגע שהרגשנו שהפיזיות המקומית הספציפית של המבנה לא מקדמת אותנו, ואז חיפשנו דרכים אחרות להביא את ירושלים בצורה שתתאים הרבה יותר להצגה. מתוך זה נולדה התפאורה הדימויית והאוורירית יותר של ההצגה. התפאורה מצד אחד ארכיטקטונית ומזרח תיכונית ספציפית, ומצד שני אי אפשר לזהות איזו דת היא מייצגת: האם זה ארמון המלך, המנזר או בית כנסת מאוד גדול? הבאנו ציטוטים ארכיטקטוניים מכל שלוש הדתות ומכל מיני תקופות. זה מחזה על יחסים מורכבים בין בני אדם מורכבים. חשוב היה לי להישאר באזורים האפורים, לשאול נעה: שאלות ולעורר את הקהל למחשבה משלו, כי אני לא חושבת שתיאטרון צריך להגיד לנו מה לחשוב. האופציה להיקשר או להזדהות עם כל דמות על הבמה הפעילה אותי, משום שהיא מזמנת לנו חוויות מאתגרות של דיסוננס: איך יכול להיות שאני שונאת את הדמות הזו, אבל היא עשתה עכשיו משהו מדהים עבור מישהו אחר? ואיך האדם שאני דווקא מזדהה איתו, מעולל או אומר דבר-מה שאני לא אוהבת ולא מקבלת? , בעת כתיבת המחזה, 18- ירושלים ושטחי ישראל נמצאים תחת ריבונות יהודית. במאה ה 2022 במציאות של היהודים באירופה היו מיעוט נרדף תחת שלטון נוצרי. מעניין להמשיך ולבחון את מצבנו דרך הפריזמה של עלילת ההצגה: מה קורה כשדווקא הסולטן המוסלמי הוא השליט ואיך זה משפיע על היהודים ועל הנוצרים? האם אנו יכולים לדמיין את עצמנו במצב כזה, בו ירושלים כבושה בידי עם אחר וחשובה לאחרים כפי שהיא חשובה לנו? האם אנחנו מסוגלים להכיל זאת? יותם: נעה, בשיחות קודמות טענת שחשוב לך לשדר מסר של מורכבות. תוכלי להרחיב על כך?

ניר רון, איצ'ו אביטל, יהויכין פרידלנדר

7

תיאטרון החאן