החאן - נתן החכם - טלנובלה ירושלמית

החוק המוסלמי מעניק מעמד משפטי מיוחד ליהודים ולנוצרים, עמי הספר (אהל אל-כִּתאב), כקהילות בנות חסות

(ד׳ימים). ככאלו היהודים והנוצרים אמורים ליהנות מהגנת השליט

על ביטחונם האישי ורכושם, ומהזכות לעבודת האלוהים בתמורה לנאמנותם לשליט, לתשלום מס גולגולת (ג׳יזיה) ולמגבלות אחרות. צלאח א-דין השיב את הזכויות האלה, אבל תחת שלטונו יהודים עניים לא קיבלו פטור מתשלום מס גולגולת, למרות שהדבר היה נהוג בעולם המוסלמי. המיתוס שצייר את צלאח א-דין כאדם פלורליסטי וסובלני מבחינה דתית, נולד עוד בחייו על-ידי צלבנים בני התקופה. המיתוס התעצם באירופה בתקופות הרנסאנס והנאורות.

נץ שחר רון, ניר

בקמנץ, צפונית לדרזדן שבגרמניה. הוא למד תיאולוגיה באוניברסיטת לייפציג, 1729- נולד ב גוטהולד אפרים לסינג אחד המקומות בהם הונחו היסודות לנאורות הגרמנית. כבר בנערותו הוא גילה עניין בספרות ותיאטרון ומחזהו ) שחקנית ומנהלת תיאטרון, 1760-1697( ) עורר את תשומת לבה של קרולין נויבר 1747( ״ הראשון ״המלומד הצעיר שלהקתה הניאו-קלאסית פעלה באזור. אחרי שניסה ללמוד רפואה, הוא ויתר על הלימודים לטובת קריירה כסופר, ), שעליו ביסס את דמותו 1786-1729( משורר, מחזאי ומבקר ספרות. הוא עבר לברלין ושם התיידד עם משה מנדלסון ), שנחשב לטרגדיה הבורגנית 1755( ״ של נתן החכם. הצלחתו הראשונה הייתה עם המחזה ״מיס שרה סמפסון הגרמנית הראשונה. ההצגה פילסה לו את הדרך ליצירות המשמעותיות יותר שלו. לסינג דגל בכתיבת מחזות בשפה מקומית גרמנית, משום שהאמין בתפקיד ההומניסטי שמילא התיאטרון בפרויקט הנאורות. התיאטרון הגרמני באותה התקופה ביקש לעמוד באידיאלים של הנאורות, וככזה הוא אמור היה לא רק לספק בידור, אלא לקדם רווחה מוסרית ותרבותית, בעיקר למעמד הבינייםשהלך וגדל. הדגששניתן למוסר על פני דוקטרינות דתיות, הוא אחד , מתוך כמיהה לעתיד בו מוסר "נתן החכם" מיסודות הנאורות החשובים שמופיעים ביצירותיו השונות של לסינג, כמו ב .1781- לא יזדקק לתמיכה אלוהית. לסינג הלך לעולמו ב נחשב לקלאסיקה ספרותית ובימתית גרמנית, שמהללת את ערכי ההומאניזם ״ נתן החכם המחזה ״ והקוסמופוליטיות. יחסי היהודים, המוסלמים והנוצרים במחזה הם מודל לאחווה אנושית והרמוניה בין , בהן הוחרם על ידי הנאצים, המחזה הועלה פעמים רבות בגרמניה ואחרי 1945-1933 דתית. למעט בשנים השואה הוא הועלה ביתר-שאת, על מנת לאשש סובלנות דתית. המחזה גם זכה לעדנה מחודשת בגרמניה של שנות האלפיים עם עליית הפונדמנטליזם המוסלמי. את היסודות להצגה החל לסינג לכתוב כבר בשנות החמישים של המאה השמונה-עשרה, אבל התמריץ לכתיבת המחזה היה כאשר לסינג איבד את ההיתר , אז החליט שמחזה זה יאפשר לו לעקוף את הצנזורה ולעסוק 1778- השלטוני לחבר חיבורים תיאולוגיים ב עותקים של המחזה נמכרו 4,500- והיה להצלחה מסחררת. כ 1779- בקונפליקט הדתי. המחזה פורסם ב בתוך כשנתיים.

9

תיאטרון החאן