נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

שלי עוזר לי מאוד להבין את המטופלות. אני לא עובדת סוציאלית ויש בכך יתרון גדול. אני יודעת להבין כאב ואני יודעת להביא את עצמי ולהציע מניסיוני מה עוזר במצבים קשים. )in take) שרה קלימי, רכזת יישוג, קבלה ועיסוק באשפוזית של ‘רטורנו' (ראו מסגרת נפרדת על האשפוזית בעמוד זה): במהלך שנות עבודתי ב'רטורנו' למדתי שלכל המשתמשים בסמים יש סיבה טובה מאוד לכך. בנות מאמצות דפוס של הרס עצמי, ולכן תהליך החיזור אחריהן מורכב מאוד. הן מאמצות דפוסי התנהגות המורכבים מקומבינות, התרחקות מהאמת המפחידה. אחרי שאנחנו בונים אצלן אמון וביטחון, אנחנו יכולים להתחיל בטיפול. בתאוריה של עולם ההתמכרויות מאמינים כי עד שאדם לא מגיע לרף סבל בלתי

ולאהוב שוב את בעלי. זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי. למדתי לחבק את הילדים שלי. בעלי לא רוצה לנצל אותי. הוא רוצה אהבה אמִתית. בלי משחקים ובלי מסכות. בעלי שותף לכל התהליך ותומך בי לכל אורך הדרך. קשה לבקש עזרה, אבל צריך לדעת שיש אנשים טובים שרוצים לעזור לך להשאיר את הכאב מאחור. זה אפשרי. את יכולה לספר קצת על הבחירה להמשיך הבסיס לעבוד פה, עם הנערות המכורות? הצעדים, 12 של הטיפול הוא שיטת ואני מחשיבה את עצמי "קצת" מומחית הוא לתת למישהו 12– לצעדים. הצעד ה אחר מה שיש לך. ככה אני שומרת על עצמי. אני חייבת לעזור לאחרים כדי לקבל סיפוק וכוח. אני תמיד זוכרת איפה הייתי וכמה לא שווה לחזור לשם. הניסיון

נסבל, הוא לא יגיע להחלמה. פה אנחנו מנסים למנוע מהן להגיע אל הבלתי נסבל. הצלחה טיפולית היא היכולת להוציא אותן ממקום של פגיעה. הכלל הראשון הוא מוגנות, ואחר כך הגנה מפני ההתמכרות והגעה למקום של החלמה, מודעות ועבודה על דפוסים, להגיע להבנה - למה בכלל הגעתי להתמכרות. אם המטופלות מצליחות להגיע להגשמה עצמית, זה בכלל נפלא!

תמיד יש קצה חוט שממנו אפשר להתחיל ריאיון עם ד"ר קטיה לוין, רופאה נרקולוגית, מנהלת האשפוזית לבנות של ‘רטורנו' (האשפוזית - במימון ובפיקוח של משרד הבריאות)

רובן המכריע של הבנות המכורות לסמים ולאלכוהול חוו פגיעה מינית בשלב כלשהו בחייהן. : יש קשר ישיר בין טראומה מינית לשימוש בחומרים ממכרים. התמכרות היא מחלה כרונית שנאבקים בה במשך כל החיים. באדם המכור נמצא בדרך כלל תרכובת של בעיות: חברתיות, נירולוגיות, הפרעות אישיות (לעתים הן חלק ממבנה האישיות ולעתים הן תוצאה של הפגיעה עצמה). למעשה, הפרוגנוזה של המחלה מושפעת מהמורכבות האישיותית של המטופלת. אני מודדת הצלחה בכל יום לעצמו. כל יום שעובר מבלי שהנערה פוגעת בעצמה או משתמשת בחומרים, מבחינתי זו הצלחה : . יש מטופלות שעוברות תהליכי גמילה כמה פעמים, אבל הגמילה היא רק השלב ההתחלתי שבו אנו מנסים להעניק חוויה 100% של מתקנת - בדימוי העצמי, בדימוי הגוף, בביטחון, בשמירה על הניקיון הפיזי. כאמור, זה החלק הקל, והטיפול הזה חייב להיות ארוך טווח ולכלול - מעבר לניקיון - את הטיפול בהתמכרות. במושגים נוירוביולוגיים אין הבדל בין סוגי ההתמכרויות השונים. ההבדלים באים לידי ביטוי בהתייחסות החברתית. למשל, יחס החברה להתמכרות למין אינו דומה ליחסה להתמכרות לקניות ולאינטרנט. ב'רטורנו' עובדים בשיטה מוטיבציונית. יש כאן ילדי מוסדות רבים שעברו ידיים טיפוליות רבות, והיום אין להם אמון בשום מערכת - כי תמיד המערכות החליטו בשבילם. אנחנו, לעומת זאת, תמיד מציגים לפני המטופלת את האפשרויות העומדות לפניה ואת היכולת שלה לבחור לטפל בעצמה. לעתים זו ממש תפיסה חדשה עבורה - פתאום אומרים לה שהאחריות לחייה בידיים שלה. השאיפה שלי היא שיתייחסו אל בני נוער במערכת הרווחה בגובה העיניים. הם זקוקים לטיפול אבל הם לא מקרים אבודים. תמיד יש קצת חוט שממנו אפשר להתחיל!

21

Made with FlippingBook Online newsletter