נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

האם ישנם אתגרים שהתכנית לא  הצליחה לעמוד בהם? : יש לא מעט תחומים שבהם יש דולב צורך בשיפור ובעבודה נוספת. למשל, התכנית שמה דגש על התמודדות עם קשיים במשפחה, אולם התחום של הוא תחום שבו 8 השתייכות למשפחה השינויים במצב הילדים קטנים יותר. התמודדות עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון במסגרת התכנית, שיתוף הורים וילדים בעבודת התכנית ביישובים, עבודה צמודה יותר עם ארגוני המגזר השלישי, הטמעה רחבה יותר של השימוש במידע בשטח, במחוזות ובמטות - לא חסרים אתגרים. אנחנו עובדים על זה. פרסם מבקר המדינה פרק 2011 בשנת בדו"ח העוסק באיתור ומיפוי ילדים ובני נוער בסיכון במסגרת התכנית הלאומית. ההערכה הייתה שלא התקבלה תמונה מלאה של היקף הילדים בסיכון בישראל מהילדים בסיכון שאותרו 30% ושרק משתתפים במענים שהוקמו במסגרת התכנית. : במיפוי השני שערכנו, ההגדרות דולב של מהו ילד בסיכון כבר היו מוטמעות ומוכרות יותר. עשינו שינויים מינוריים בקטגוריות ושינינו את מערך ההדרכה. בעניין שיעור הילדים בסיכון שאותרו ומשתתפים במענים, הייתה אי הבנה של משרד מבקר המדינה - התכנית היא תוספתית, דהיינו - היא אינה מיועדת לתת מענה מלא לכלל הילדים.  הפער בין שיעור הילדים שאותרו ובין אלה שטופלו .20%– ל 50%– צומצם מ המבקר מציין בדו"ח את הקשיים שהרשויות המקומיות נתקלו בהם בהפעלת כמה מהמענים, בגלל היעדר תשתיות פיזיות ועקב קשיים בגיוס כוח אדם מקצועי להפעלת המענים, ומציין

הילדים שבקצה הרצף ותיתן להם מענה במסגרת הרשות, ולא חשוב מאיזה תקציב. בוודאי יש סיכוי טוב יותר לאתר את הילדים בקצה הרצף ולתת להם מענה מותאם כאשר עובדים בעבודה בין–ארגונית בצוותי מענה משירותים שונים וכאשר משתמשים בכלי בקרה כתמ"י. אחד הדברים שאנו רוצים לעודד הוא התייחסות למצבי קיצון במילוי טופסי תמ"י, כדי שיהיה הכרח גדול יותר להתייחס אליהם ושלרשות יהיו תהליכי עבודה עם ילדים בקצה הרצף. אנחנו מעניקים יותר נראוּת לילדים ויש יותר סיכויים לאתר אותם מבעבר. עד מתי תפעל התכנית הלאומית?  תקציב התכנית הלאומית מתוקצב בבסיס התקציב; זו איננה תכנית שזמן פעולתה הוגבל מראש. אני מקווה שהתכנית תצליח להיות רלוונטית, להתפתח ולהשתנות בהתאם לצרכים, ושהיא תהווה פלטפורמה לעבודה משותפת בין–משרדית ובין–ארגונית ביישובים וכן לפיתוח מדיניות בין–משרדית משולבת ברמה הארצית. אילו יעדים הושגו עד כה?  היעד העיקרי של התכנית הוא להפחית את מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער. השינויים במצב הילדים נמדדים באמצעות מערכת תמ"י ומצביעים על כך שחל שיפור במצבם של הילדים 10% 2014 בשנת המשתתפים בתכניות. מהילדים שהשתתפו בתכניות והיו בסיכון מהילדים 11%– יצאו ממצבי הסיכון, ו עברו ממצבי סיכון מורכבים (בשלושה היעד תחומים) למצבים מורכבים פחות. המרכזי הוא ללמוד מהשינויים האלה כדי לשפר עוד את מצב הילדים ובני הנוער, וכן להביא לידי שינויים גם בתחומים שכעת הם פחות בולטים, ובתכניות שבהן רואים פחות שינויים.

גם שרוב הפעילות במסגרת התכנית הלאומית ביישובי האגדים נעשתה בכל יישוב ויישוב בנפרד ולא כאגדים. : מאז הדו"ח נקבעו קריטריונים דולב להכללת מענים במאגר (לפחות שלוש שנים בשבעה מקומות), והובהר מי האחראים למענים. כמו כן, היום פועלים אגדים רבים יותר וגובש מודל להפעלתם. מרבית היישובים פועלים היום בתוך אגדים, ומחקר הערכה מלווה את הפעילות. ומהם יעדי התכנית לשנים הבאות?  להטמיע למידה דולב מפרטת כמה יעדים: ועבודה מבוססת תוצאות בשירותים לילדים ולנוער בסיכון - בתוך התכנית ומחוצה לה; לספק תשתית בין–ארגונית לגיבוש מדיניות ומיזמים בין–משרדיים עבור אוכלוסייה זו; להרחיב את התכנית, להטמיע את דרכי העבודה בכלל הרשויות בארץ, בד בבד עם התאמת ההקצאות התקציביות והדרישות לרשויות ברמה חברתית–כלכלית גבוהה יותר; לתת שירות לאוכלוסיות ייחודיות שאינן מקבלות שירות היום; לשלב הורים וילדים בעבודת התכנית ביישובים; להעמיד מודלים בין– משרדיים שיאפשרו מתן מענים הולמים לאוכלוסיות ש"נופלות בין הכיסאות"; לתמוך, באמצעות הכלים והתשתית הבין–משרדית, במדיניות ובפעולות של המשרדים עבור ילדים ונוער בסיכון - למשל, כעת אנו מסייעים למשרד הרווחה ביישום דו"ח ועדת סילמן ולמשרד החינוך בביצוע מיפויים בית ספריים במסגרת תכנית "מרום" - התקצוב הדיפרנציאלי. עוד על התכנית הלאומית ראו בקישור: http://www.molsa.gov.il/ProjectShmid/ Pages/ProjectHome.aspx

הבעיות השכיחות בתחום ההשתייכות למשפחה הן אלה: חוסר יכולת של ההורים לתת העשרה לילדיהם, קושי של ההורים לדאוג לקבלת שירותים 8 הנחוצים לילדיהם, קושי של ההורים להתמודד עם התנהגות הילדים ולהציב להם גבולות, בעיות בקשר הרגשי בין ההורים לילדיהם וחוסר בהשגחה. כצפוי, היקף הבעיות מסוג זה עולה עם הגיל.

34