נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

ולא לעמוד כאבן נגף מול המוטיבציה להצליח ולהיות עצמאית מאידך גיסא. ד' מתגייסת לצבא במסלול מיוחד המלווה אותה בהצלחה רבה. הטיפול בד' היה מטלטל, מצמית ומצמיח כאחד, מלווה בקשיים רבים וברגעי חסד יקרים מפז. המסגרת הטיפולית שבה נפגשנו הייתה מסגרת שאפשרה התפתחות של קשר בין–אישי עמוק ומיטיב, שאִפשֵר לטיפול להתקדם ולד' להתייצב ולהתחזק. עם זאת, מסגרת הפנימייה יצרה בלבול רב, בעיקר סביב גבולות ותפקידים וגורמים רבים המעורבים בטיפול. בסוף הטיפול נוצרה חוויה של קשר עמוק וחזק בינינו. נראה בשלוש שנים וחצי שבהן שהתה בבית כי רות עשתה ד' דרך מופלאה לשיקום וצמיחה. מנערה שברירית, עלה נידף, שקופה ומוכה, הפכה לנערה בעלת חוזקות ויכולות. היא הפכה לסובייקט בעל שאיפות ורצונות ואף מצאה דרכים אקטיביות להשגת מטרותיה. יכולותיה להיכנס לקשר בין–אישי אפשרו בסופו של דבר לשקם במקצת את החוויה הטראומטית שנחוותה בתוך קשר. מקורות . תל טראומה והחלמה .)1992( הרמן, ג'"ל אביב: הוצאת עם עובד. תקווה ופחד .)2003( מיטשל, ס"א 3 . תולעת ספרים (פרקים בפסיכואנליזה .)8– ו Benjamin, J. (1990). An outline of intersubjectivity: The development of recognition. Psychoanalytic Psychology, 7 (Suppl), 33–46. Benjamin , J. (2004). Beyond doer and done to: An intersubjective view of thirdness. Psychoanalytic Quarterly, 73 , 5–46. Chu, J. A. (1998). Ten traps for therapists in the treatment of trauma survivors. Dissociation, 1 , 24–32. Ferenczi, S. (1949). Confusion of the tongues between the adults and the child (The language of tenderness and of passion). International Journal of Psychoanalysis, 30 , 225–230.

בית רות והטיפול בנערות במצוקה "בית רות", כפר לנערות בסיכון, הוקם בעפולה ביוזמת זוג תורמים מארצות הברית, סוזן ומייקל אשנר. סוזן היא גיורת, ועל כן נקרא הבית "בית רות" - על שם רות המואבייה. היא עצמה עברה מסכת חיים דומה להיסטוריה המשפחתית של רוב הנערות בכפר. בכפר, במימון ובפיקוח של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, משתקמות נערות ) שהופנו לכאן בתוקף צו של בית משפט לנוער, בהמלצת עו"ס לחוק 18-13 (בנות נוער בקהילה, לאחר שהוכרזו "קטינות נזקקות" על-פי חוק. תהליך העבודה עם הנערות הבאות למקום מבוסס על תפיסה רגישת מגדר ומכוונת לטיפול בטראומה התפתחותית ומינית, בניסיון לשקם את האמון בעולם המבוגרים שנשבר בנפשן של אותן נערות. חשוב לציין כי הנערות הבאות לבית רות נתונות תחת צו טיפול והשגחה, והן זקוקות לסביבה מגינה ומשקמת. המטרה היא להובילן להתנהגויות אדפטיביות ולנתקן מהתנהגויות של סיכון ופגיעה. כיום יש בכפר נערות וצוות 15 שלושה בתים, ובית רביעי עתיד להיפתח בעוד כשנתיים. בכל בית קבוע הכולל רכזת חינוך, אם בית, עובדת סוציאלית וחמש מדריכות חינוכיות. , עת הסיום 18 הטיפול בכפר ארוך טווח, וברוב המקרים הנערות ישהו בכפר עד גיל של צו טיפול והשגחה. במקרים רבים בוחרות הנערות להישאר בכפר מרצונן כדי לסיים את שנת הלימודים ואת תכנית הטיפול. (חשוב לציין כי חסות הנוער היא הגוף האמון על כל הנערים והנערות בישראל שבקצה הרצף ומוצאים מהבית בכוח צו חוק נוער - טיפול והשגחה או שפיטה וענישה. כאמור, רוב הנערות השוהות בבית רות נתונות תחת צו טיפול והשגחה.)

צילום: באדיבות "בית רות"

38