נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

2 מפגש טיפולי

רופא יקר

מכתב עוצמתי זה שונה למדי מרוב הכתבות הקליניות הרגילות, ובכנות - הוא יכאיב לקורא. יש לראות בו חקר מקרה, כלומר - דו"ח של מטופל אישי. אבל חקר מקרה זה נכתב על–ידי מטופלת, לא על–ידי איש רפואה. ‘רופא יקר' נבדק על–ידי חברי המערכת, והם מסכימים כי הוא מלווה ייחודי ל"ההשפעה של חוויות שליליות בגיל הילדות על בריאות מבוגרים: הפיכת זהב לעופרת" מאת ד"ר וינסנט ג' פליטי. הוא הופך את הבעיה (כלומר, שאנשי רפואה לעִתים קרובות לא מזהים את הבסיס האמִתי לבעיות שמולם) לאמִתית ונגישה יותר. זו כתיבה חזקה, סובייקטיבית מאוד ופואטית. חשוב לקרוא עד הסוף - או שהמהות תאבד. הקורא (או, לפחות, קורא זה) חייב, לפעמים, לוותר על אובייקטיביות רפואית מדעית כדי לנסות להבין כיצד העדשה של הבנה חלקית או מוטה של המטופלים שלנו יכולה לשנות את הדברים שאנחנו אומרים. בעיות תקשורת (בשני הכיוונים) הן הסוגיה האמתית. . המכתב נחתם. אנחנו איננו אוהבים לפרסם כתבות Kaiser Permanente הכותבת איננה חברה בתכנית הטיפול הרפואי אנונימיות, ובמקרה זה, הסוגיה של השארת החתימה העלתה דיונים סוערים בקרב חברי המערכת. מילותיה של המחברת על הנושא בלתי נשכחות: אני רוצה שהשם המלא שלי יופיע בכתבה. אני כבר איני חשה כל בושה בנוגע לאירועי חיי. הבושה שייכת למבצעים. במקום זה, אני מרגישה עצב. הם אנשים שזקוקים למחילה, ואני מוחלת להם. אף שאנו תומכים ברגשות המחברת ומעריצים את האומץ שלה, החלטנו לשמור את שמה במערכת, כדי לשמר את האנונימיות של המעורבים. ד"ר ארתור קלצקי, עורך

רופא יקר, אני המטופלת שלך. הכרנו זה את זו זמן רב, ואני רוצה להודות לך על כך שריפאת אותי פעמים כה רבות. כיום אתה מכיר אותי רק מהבדיקות השנתיות שלי כאישה גרושה, לבנה, בת מ'; שני 1.67 ק"ג ובגובה 54 , במשקל 58 ילדים בוגרים; ההורים וכל ארבעת האחים חיים; היסטוריה משפחתית של סוכרת, אפילפסיה, אלכוהוליזם, סרטן המעי, ומחלת לב; ללא תרופות. 1943 פגשת בי לראשונה בשנת בפנסילבניה. הייתי תינוקת קטנה במשקל ק"ג, נולדתי בהרדמה כללית. אמי 2.4 היניקה אותי שמונה חודשים וגדלתי בצורה נורמלית. הופתעת ודאגת כאשר

הייתי בת שבע חבשת חתך עמוק בירך שלי. הוצאת בניתוח את השקדים ואת הפוליפים שלי. באותה שנה ביצעת הקרנות לפוליפים שלי בשל צמיחה חוזרת, וכן הקרנות לבלוטת התימוס המוגדלת שלי בפרוצדורה ניסיונית ומלאת תקווה. ההשערה הייתה שהסרת בלוטת התימוס תחזק את המערכת החיסונית שלי. למרבה הצער, ההפך הוא הנכון. ככל הנראה רשמת לעצמך שהחסרתי חודשים רבים בבית הספר בכל שנה עקב מחלות ושהשפתיים והציפורניים שלי הכחילו לעתים קרובות. צילמת את

חזרתי לאחר שישה שבועות לבדיקת מעקב וחיסונים: פיתחתי רשרוש חזק במיוחד בלב, אבל הבטחת לאמי הדואגת שלא נדרש כל ניתוח. כאשר הייתי בת שלוש, ראית אותי לעתים קרובות בניו ג'רזי, בווירג'יניה, באלבאמה חמורות ENT ובמסצ'וסטס. חוויתי בעיות ותכופות, דלקות אוזניים, דלקת גרון, דלקת ריאות כפולה, שָנית, חזרת, חצבת, אבעבועות רוח, שפעת, ומגוון בעיות אחרות של רפואת ילדים. אפשר לומר שסולפה ופניצילין הצילו את חיי. ייתכן שהבחנת בכרטיס המעקב שלך שהייתי רזה, מופנמת למדי וקשובה. כאשר

39