נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

החלל את למלא על היעדר האחריות החברתית בסיקור התקשורתי וב'טוקבקים' בעקבות מקרי פגיעה בילדים

ריאיון עם ד"ר כרמית כץ בעקבות כנס חרוב הבין-לאומי הראשון

1 תמר שורץ-זיו

פניתי אל ד"ר כץ בבקשה לראיינה בעקבות הרצאתה המרתקת בכנס חרוב הבין–לאומי הראשון שקיים מכון חרוב הציגה ד"ר 2 לאחרונה. במסגרת הכנס כץ מחקר חדשני ופורץ דרך שערכה . המחקר בחן 3 בשיתוף עם טליה גליקליך התעללות בילדים והזנחה בראי העיתונות המקוונת. כץ מספרת על אופן ההצגה של תופעת ההתעללות בילדים והזנחת ילדים בתקשורת, ועוסקת הן בסיקור התקשורתי והן בממצאים הנוגעים לטוקבקים בסיקור זה - תגובות שיש בהן כדי לשקף את הלך הרוח הציבורי כלפי התופעה. מה הביא אותך לערוך את המחקר? : החלטתי לערוך את המחקר בעקבות כץ משובים שקיבלתי מעמיתות שלי , עובדות סוציאליות, הנפגשות בהקשרים שונים עם ילדים אשר חשפו לראשונה את דבר הפגיעה בהם. הן סיפרו בכאב ובתסכול רב על השפעתו השלילית של פרסום מקרי פגיעה על הילדים שנפגשו אִתם. בעקבות פרסום המקרים בתקשורת, ילדים שהסכימו סוף–סוף לחשוף את הפגיעה שחוו התחרטו או, לחלופין, חוו חוויות קשות מאוד - עד כדי ניסיונות . הבנתי כי זו סוגיה 'בוערת' התאבדות

בשנים האחרונות העיתונות המקוונת תופסת נתח גדל והולך בסיקור החדשותי. רשת האינטרנט מציעה מגוון אתרים של עיתונות מקוונת המהווה פלטפורמה אינטראקטיבית והופכת את המידע החדשותי לנגיש לכול. הזירה האינטרנטית מאפשרת לקוראים להגיב ולהביע עמדתם 'אונליין'. תגובות אלו, המכונות 'טוקבקים', מתפרסמות בתום הכתבה והן חשופות לעין כול. לעיתונות המקוונת השפעה מרחיקת לכת על עיצוב דעת הקהל ועל המשגת בעיות חברתיות במרחב הציבורי. על אף שכיחות השימוש במדיה, מעטים המחקרים שהפנו את הזרקור אל הלך הרוח הציבורי המשתקף באופן סיקורם של מקרי התעללות בילדים והזנחתם. ד"ר כרמית כץ היא עובדת סוציאלית ומרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תחום המחקר העיקרי שלה הוא תל–אביב. התעללות בילדים, ומחקריה מתמקדים בשלושה תחומים מרכזיים: מעורבות של ילדים נפגעי התעללות במערכת המשפטית, מפגש עם הורים וילדים סביב החשיפה הראשונית של הפגיעה ותהליך ההתערבות, ומניעת התעללות בילדים והזנחתם באמצעות קהילות חזקות.

שמצריכה למידה, והתחלתי לבדוק אם נעשו מחקרים בנושא בישראל ובעולם. מצאתי שלא נעשו מחקרים מסוג זה בארץ, ורק מעט מאוד בעולם. הבנתי כי יש ללמוד את התופעה לעומקה, וחשבתי שמעניין לבחון אותה באמצעות שתי פרספקטיבות מרכזיות: הסיקור התקשורתי עצמו והטוקבקים הנלווים אליו. היום מרבית האנשים קוראים חדשות ויש בהם שמגיבים לכתבות 'אונליין'. נוכח ההבנה שהילדים שנפגעו והוריהם חשופים לכך, רציתי לבחון מה רואים אותם ילדים והורים - שאזרו אומץ לחשוף את שאירע להם - כאשר הם קוראים את אותן חדשות 'אונליין'. מה היו מטרות המחקר? : למחקר היו שתי מטרות עיקריות. כץ המטרה הראשונה הייתה להבין באיזה אופן אתרי חדשות, כגון הארץ, וואלה!, , מסקרים התעללות בילדים Ynet ו– NRG והזנחה. המטרה השנייה הייתה לנסות לאפיין את התמות העולות מהתגובות לסיקורים: כיצד אנשים מגיבים, ומהי כמות התגובות בהשוואה לסיקורים בתחומי רווחה אחרים, כגון סיקורי רכילות או סיקורים בנושאים בוערים כביטחון. במילים אחרות, האם יש בקרב

תמר שורץ-זיו היא עובדת סוציאלית קהילתית, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית ומגדר ועוזרת מחקר במכון חרוב. 1 .51 עוד על הכנס ראו בעמוד 2 טליה גליקליך היא עובדת סוציאלית, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, רכזת תחום מחקר העוסק במעורבות ילדים 3 במערכת המשפטית ועוזרת הוראה בתכנית הבין-לאומית ללימודי משבר וטראומה.

6