נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

. זו נקודה חשובה שראוי לבחון: עד 5% כמה הסיקור מעצב נרטיב משחרר ונותן ביטוי לקולם של אנשים שמעורבים באירועים הקשים הללו, משפיעים עליהם ומושפעים מהם. הממצא הראשון בניתוח הטוקבקים עוסק בכמות התגובות: האם כתבות שעוסקות בהתעללות והזנחה הנוגעות לילדים מעניינות את הציבור הישראלי והאם הוא מגיב. מהניתוח עולה כי תגובות 30– ממוצע הטוקבקים עומד על כ לכתבה. בהקשר זה כדאי להדגיש - אין הבדל בכמות התגובות בין סיקורים בתחום זה לסיקורים אחרים בתחום הרווחה (למשל, בנושאים של עוני). עם זאת, כמות התגובות לסיקורים בתחום הרווחה נמוכה מאוד בהשוואה לסיקורים טוקבקים 300– של נושאים ביטחוניים - כ בממוצע, או בהשוואה לסיקורי רכילות - טוקבקים בממוצע. 250– כ לאחר הניתוח הכמותי, ניסינו לאפיין את התגובות ולגלות מה הן טומנות בחובן. מהניתוח עולות כמה תמות. האחת - זעם על התופעה, בתגובות כגון 'איזה מין דבר זה, איזה עולם מפחיד לחיות בו'. תמה אחרת - מצאנו אנשים שמשתפים

הציבור הישראלי עניין בהתעללות בילדים ובהזנחתם? ואם כן, אילו תגובות עולות? מהם הממצאים העיקריים במחקר? : במסגרת המחקר ערכנו ניתוח של כץ הסיקורים התקשורתיים עצמם ושל התגובות לכתבות. הממצאים נחלקים לשניים: אלו העוסקים באופי הסיקור, ואלו המתמקדים בניתוח הטוקבקים. הממצא הראשון עונה על השאלה מה הייתה נקודת המוצא של הסיקור - 70% , נקודת המוצא של העיתונאי. כצפוי מהסיקורים היו מסוג אפיזודי, כלומר - צהוב, של מקרים קיצוניים, ייחודיים, המתרחשים לעתים נדירות. איני אומרת שמקרים אלו אינם חשובים, אך יש לזכור שאלו אינם מרבית המקרים. רוב הילדים נפגעים דרך שגרה על–ידי אנשים מוכרים להם. מהסיקורים 60%– הממצא השני הוא שכ התקשורתיים עוסקים בפגיעות מיניות. איש לא עסק בהזנחת ילדים. זוהי תופעה מוזנחת הן בתקשורת והן בספרות המקצועית. מבחינת הציבור, הזנחה והתעללות רגשית אינן קיימות. יש סיקור מועט מאוד של פגיעות פיזיות, וכאמור ממצאים עיקריים במחקר המספר הממוצע של טוקבקים ● בכתבות העוסקות בפגיעות בילדים דומה לממוצע בענייני רווחה אחרים תגובות 30– (למשל עוני) - כ לכתבה. בהשוואה, כמות הטוקבקים הממוצעת בסיקורים של נושאים תגובות 300 ביטחוניים עומד על לסיקור, ובסיקורים של ענייני תגובות. 250 - רכילות מהסיקור של התעללות 70% כמעט ● בילדים והזנחה מאופיין כסיקור של מקרי קיצון ייחודיים שמתרחשים באופן נדיר. מהסיקורים עוסקים בפגיעות 60% ● מיניות בילדים. רק מעטים מהסיקורים עוסקים בפגיעות נפוצות

- מרבית הסיקורים היו של התעללות מינית. במסגרת המחקר שאלנו אם הכתבים מקבלים עליהם אחריות ומציעים הסיפור פתרון לתופעה. מצאנו שלא: התקשורתי אינו מגיע לרמת הפתרון או לרמת האחריות של איש התקשורת כ– . הכתבים מגוללים את media advocate הסיפור, שואפים להציג אותו מתובל ככל מהמקרים 70%– . בכ האפשר ועוצרים שם המסוקרים איש אינו עוסק בשאלה אם ראוי שיהיה פתרון לתופעה, מה צריך להיות הפתרון וכדומה. עוד סוגיה שעניינה אותנו הייתה מהו המקום שניתן בסיקור לאנשי מקצוע ולנפגעים ובני משפחותיהם; עד כמה משולבים ציטוטים מדבריהם של אנשים מתחום אכיפת החוק, של עובדים סוציאליים ושל ההורים והילדים עצמם. מצאנו כי מוקצה מעט מקום לאנשים , וכאשר המעורבות המעורבים במקרה מהמעורבים 40%– באה לידי ביטוי - כ הם אנשים מתחום החוק, לרוב סנגורים שיש להם אינטרס להשמיע את קולם, אנשים 2%– עובדים סוציאליים וכ 4%– כ מתחום הבריאות או החינוך. קולם של הורי הנפגעים כמעט אינו נשמע, בקושי יותר, כגון הזנחה, פגיעות פיזיות מהסיקורים 60% . ופגיעות נפשיות עוסקים בפגיעות מיניות בילדים. רק מעטים מהסיקורים עוסקים בפגיעות נפוצות יותר, כגון הזנחה, פגיעות פיזיות ופגיעות נפשיות (ראו תרשים). מהמקרים המסוקרים לא 70%– בכ ● עולה הסוגיה הנוגעת להיותו של המקרה הספציפי חלק מתופעה כללית, והתוצאה היא שאיש אינו עוסק בשאלה אם ראוי שיהיה פתרון לתופעה. בסיקורים אין כמעט התייחסות של ● אנשי מקצוע רלוונטיים ושל הנפגעים ובני משפחותיהם. פגיעה מינית פגיעה פיזית אין פירוט מספר פגיעות

שיעור הפגיעות המסוקרות בטוקבקים בכתבות העוסקות 2015 , בפגיעות בילדים

0%

3.1%

18.8%

56.3%

21.9%

הזנחה

פגיעה מינית פגיעה פיזית אין פירוט

ריבוי פגיעות הזנחה

7