נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

סיכום תופעת הפרסומים הפוגעניים באינטרנט היא אחת הרעות החולות של עידן האינטרנט והרשתות החברתיות של ימינו. תופעה זו נוגעת במישרין לעובדי ציבור מסוגים שונים, ובכלל זה לקבוצת עובדי הרווחה. ככל שהפרסומים הפוגעניים נגד עובד הציבור מועלים על רקע מילוי תפקידו - נוכח קלות הביצוע של יצירת הפרסום והפצתו, ונוכח התגברות התופעה והשפעותיה הקונקרטיות על עובדי הציבור המוכפשים, וכן השפעותיה האסטרטגיות על המערכות הציבוריות שעובדי הציבור מועסקים בהן - על המדינה לרכז את הטיפול בנושא, לקדם אותו בסדר העדיפויות ולהגביר את מאמציה לפעול נגד התופעה. המאבק בתופעת הפרסומים הפוגעניים במרחב המקוון כלפי עובדי הציבור, בכללם עובדי הרווחה - ראוי שיבוצע לא רק בכלים משפטיים מסורתיים, של תביעות פליליות ותביעות נזיקיות לפיצויים, אלא גם בכלים משפטיים המיוחדים למרחב המקוון. אלה הם כלי "האכיפה האלטרנטיבית", שנועדו להפחית את נזקי הפרסומים הפוגעניים במישרין, על–ידי פעולות של הסרת התוכן הפוגעני או צמצום החשיפה אליו. ראוי לפתח מבחינה משפטית את מנגנוני האכיפה האלטרנטיבית, הן במישור הסמכות והן במישור היישומי.

נגישה במרחב המקוון בלא שרשויות . האכיפה תפעלנה להפסקת העבירה מכיוון שהמרחב המקוון מאפשר מצבים של ביצוע עבירה פלילית ולא תמיד אפשר למצות את ההליכים המשפטיים הפליליים או האזרחיים נגד המבצע, האינטרס הציבורי מחייב לבצע פעולות אלטרנטיביות למניעת נזקי הפרסום, גם אם בתנאים, בזהירות ובקפדנות יתרה. האם צעדים של חסימת גישה לפרסומים פוגעניים, סינונם ואף הסרתם של הפרסומים או הרחקת המשתמשים המפרסמים אותם אכן משיגים תוצאה אפקטיבית? האם הפרסומים אכן יופסקו בדרך זו? האם אי אפשר - בלחיצת כפתור - להעלות את התכנים מחדש? האם המשתמשים לא יוכלו לעקוף את חסימת הגישה ולהגיע אל הפרסומים באמצעים טכנולוגיים פשוטים למדי (כגון גלישה דרך שרת בחו"ל, שאינו כפוף 16 By proxy להגבלת הגישה המתבססת על חסימה ישראליות)? IP טריטוריאלית מכתובות שאלת האפקטיביות היא שאלה חשובה, כמובן, וברי כי צעדי ההסרה, החסימה, הסינון וההרחקה אינם מושלמים מבחינה טכנולוגית. ואולם הניסיון המצטבר בתחום זה מלמד כי פעולה נמרצת, עקבית, שיטתית וריכוזית מניבה תוצאות. אשר לחסימת הגישה או סינון תוצאות החיפוש, אכן משתמש שיהיה מעוניין לעקוף מנגנונים אלה יוכל לעשות זאת, אולם יש לזכור כי הפרסומים הפוגעניים מכוונים אל קהל יעד לא מוגדר - מטרת גלישה דרך שרת ביניים המתווך בין משתמש 16 האינטרנט ליעדו הסופי ברשת. שרת הביניים, , מביא בפועל להסוואת מקור By Proxy ה– ההתקשרות עם היעד הסופי. האם אכיפה אלטרנטיבית אפקטיבית?

המפרסם היא להגיע לקהל יעד רחב ככל האפשר, שאינו מחפש בהכרח מראש את הפרסום הפוגעני אלא אמור להיחשף אליו אגב אורחא, במסגרת גלישה ברשת החברתית או במסגרת חיפוש פשוט אחר שמו של עובד הציבור המוכפש. עבור קהל יעד שכזה, צעדי החסימה והסינון משיגים תוצאה אפקטיבית למדי. בכל הנוגע לצעדים של הסרת הפרסום או הרחקת המשתמש, המשתמש אמנם יוכל לפתוח חשבון חדש, להקים אתר אינטרנט חדש או להעלות מחדש את הפרסום, ואכן צעדים אלה אינם מורכבים באופן מיוחד, אולם צעדי הסיכול המשפטיים של הסרה והרחקה יכשילו את המפרסם, יאטו את פעולתו ויקשו עליו באופן ממשי. כך, למשל, משתמש שייאלץ לפתוח חשבון חדש יצטרך לשוב ולצבור את קהל היעד שלו; גם בכל הנוגע להעלאת הפרסום הפוגעני מחדש, הוא יצטרך לשוב ולהרחיב את מעגל התפוצה שלו באמצעים המקוונים השכיחים כיום , ציוץ מחדש Like , חִבּוּב Share (שיתוף וכדומה). Retweet בסיכומו של דבר, צעדי האכיפה האלטרנטיביים לסיכול הפרסום הפוגעני ולמניעת המשך פרסומו רחוקים מלהיות מושלמים מבחינת יכולתם לספק הגנה מוחלטת מפני חזרת הפרסום הפוגעני אל המרחב המקוון, אולם הם בהחלט הכבדה ממשית וצמצום ניכר של משיגים 17 , ובכך תועלתם רבה. החשיפה לפרסומים חשוב לציין כי גם בכל הנוגע לפשיעה במרחב 17 הפיזי, היכן שלא התעוררו בעיות האכיפה המיוחדות למרחב המקוון, ענישה פלילית "קלאסית" אינה משיגה תוצאה מושלמת של הרתעה או של מניעת עבריינות. ראו דין וחשבון של הוועדה הציבורית לבחינת 18–22 , מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים .)2015(

11