נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

מפגש משפטי

על מגפת ה"שיימינג" כלפי עובדי ציבור משולחנו של עורך דין העוסק בתביעות לשון הרע

אמיר טיטונוביץ

מעטפת ההגנה לאנשי מקצוע שדיווחו על התעללות בילדים. מהלך הדיון הוביל להרחבה כלשהי ולגלישה למחוזות רלוונטיים אחרים. דיון זה יוחד לאנשי המקצוע, מכיוון שתופעת השיימינג משפיעה קשות לא רק על ילדים אלא גם על עובדי הציבור, אלה שתפקידם לשרת אותנו ולגרום לכך שחיינו יהיו טובים יותר. לעתים קרובות הם מוצאים עצמם חרדים, אבודים, אפילו פגועים וחסרי אונים. עצם תפקידם של העובדים הסוציאליים, ובייחוד של עובדים סוציאליים לחוק הנוער, כרוך לעתים בהוצאת חוות דעת והמלצות מקצועיות לבית המשפט; אלה קשורות בטובת הילד, כגון פגיעה של הורים בילדיהם, ולעתים יש המלצה להוציא את הילדים מחיק משפחתם ולהעבירם למקום אחר. עובדי ציבור אלה מוצאים עצמם במצב מוזר, קשה, כמעט בלתי אפשרי: מצד אחד, בעידן הנוכחי, שיש בו רגישות גבוהה לתופעת השיימינג, הם מאוימים וחוששים מפני תביעות לשון הרע כנגדם בגין דברים שפרסמו במסגרת תפקידם. הם חוששים שימצאו עצמם לפתע נאלצים לפנות לעורכי דין, לשלם להם במיטב כספם (ממשכורתם כעובדי ציבור) ולהיות מסובכים בתביעות לשון

כשלושים שנה במקצוע עריכת הדין, ומתוכן למעלה מעשרים שנה בעיסוק בתביעות לשון הרע (תביעות דיבה, בשפת העם), לימדו אותי כי אף שלשונם של בני האדם, לפחות במדינת ישראל, קלה בפרסום הכפשות על זולתם - כאשר הדברים מגיעים להבנת משמעותם המשפטית של הדברים, הם "מתקשים" בכך. המונח שיימינג (בִּיוּש) הוא מונח חדש יחסית במחוזותינו. הוא נוצר בעידן טכנולוגי שבו האינטרנט והרשתות החברתיות תופסים חלק נכבד מחיינו. איננו יכולים בלעדיהם. יש הרואים בהם את מהות החיים. אלא ששיימינג הוא רק מונח חדש לתופעה קיימת זה עידן ועידנים: תופעת פרסום לשון הרע - הוצאת דיבה, הכפשה בעל פה, בכתב ובכל דרך אפשרית אחרת. נדמה שאין מי שחסין מפני פרסום מסוג זה ואין מי שלא נפגע במהלך חייו מפרסומם של דברים פוגעניים, מביישים, משפילים ומבזים. צמד המילים "חופש הביטוי" שגור בפי כול, ומשמעותו: זכות יסוד בדמוקרטיה אמִתית. אדם רשאי לבטא את מחשבותיו, את רצונותיו, את דעותיו ואת פרי מחשבותיו. אלא שברי כי חופש הביטוי אינו עומד בפני עצמו. לצדו עומדות עוד

זכויות יסוד שאינן פחות חשובות - למשל, זכותו של אדם לשם טוב ולכבוד. אדם זכאי לכך ששמו הטוב וכבודו לא ייפגעו על–ידי זולתו. לעתים קרובות נוצרת התנגשות בין שתי זכויות אלה - הזכות לחופש הביטוי והזכות לשם טוב ולכבוד. מחד גיסא, ככל שנמנע מאדם להתבטא כרצונו, כדי שלא לפגוע בכבודו של רעהו ובשמו הטוב, ייפגע חופש הביטוי שלו. מאידך גיסא, ככל שתרשה לו להתבטא כרצונו, גם במחיר של פגיעה בחברו, תפגע בזכותו של אדם לכבוד ולשם טוב. בהיותו מודע להתנגשות תדירה זו בין שני ערכים כה חשובים ומהותיים, ניסה המחוקק הישראלי למצוא את דרך המלך - לאזן בין שני הערכים הבסיסיים האלה. בחוקקו את חוק איסור לשון הרע, הוא שיווה לנגד עיניו מצבים שונים של התנגשות וקבע באילו נסיבות יהיה זה לגיטימי, ואף מותר, לפרסם דברי לשון הרע ובאילו נסיבות לא. שולחן עגול בנושא הגנה מפני שיימינג לפני זמן קצר הוזמנתי להשתתף בישיבה רבת משתתפים שיזמה המועצה לשלום הילד. בישיבה עלתה לדיון סוגיית

43