נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

מאפייני הפגיעה במרחב המקוון מה מייחד את תופעת הפרסומים הפוגעניים במרחב המקוון לעומת פרסומים פוגעניים במרחב הפיזי? אמנה להלן שלושה מאפיינים מרכזיים, משפטיים-טכנולוגיים של הפרסומים, שמחד גיסא מאתגרים את רשויות האכיפה בבואן להתמודד עם התופעה ומאידך 9 גיסא מייצרים הזדמנויות למפרסמים: המרחב המקוון מאפשר ליהנות .1 באופן שעשוי להקשות עד אנונימיות מ מאוד, מבחינה טכנולוגית, לאתר את זהות המפרסם. , והוא בין–לאומי המרחב המקוון .2 מאפשר למפרסם לפעול ממקום מושבו במדינה א' ביחס לנפגע ממדינה ב', והפלטפורמה לפרסום יכולה להתאכסן בשרת במדינה ג'. בבוא המדינות לפעול נגד פרסומים אלה, עשויות להתעורר שאלות מתחום העזרה המשפטית בין מדינות וסמכות השיפוט והאכיפה. הרשתות החברתיות ופלטפורמות .3 אחרות להעלאת תכנים ושיתוף בתכנים (כגון פורומים ואתרי בּל גים) של התוכן ביזור מאפשרות שכפול ו הפוגעני, כך שהוא לא ירוכז עוד במחשב מרכזי אחד אלא יימצא במחשבי קצה רבים, באופן שיקשה את איתורו והסרתו של התוכן, ובאופן שיאפשר את "החייאתו" של המידע הפוגעני ברשת בכל עת. אל מול מאפיינים אלה, המשפיעים על רשויות האכיפה, מבחינתו של הפוגע המרחב המקוון מקל את הפצתם של פרסומים פוגעניים, וכל שנדרש הוא להרחבה על המאפיינים המשפטיים- 9 טכנולוגיים של מרחב הסייבר והשפעתם על יכולת ההתמודדות של רשויות אכיפת החוק, חקירה פלילית במרחב ראו חיים ויסמונסקי, .)2015 , (הוצאת נבו 51–64 , הסייבר

המשרה הבכירים מייצגים את הארגון כולו, וביקורת על הארגונים הממשלתיים היא נושא שהמשפט מגן עליו. בית המשפט העליון קבע כי אפשר לאסור על ביטוי ביקורתי כלפי עובד ציבור רק אם הוּכחה ודאות קרובה לפגיעה בתפקודו של עובד הציבור ובאינטרס הציבורי 8 שעליו הוא מופקד בעקבות הפרסום.

החמישי - פגיעה אפשרית, גם אם רחוקה יותר, באמון הציבור במערכת הציבורית 6 שעובד הציבור מועסק בה.

מה בין פרסום פוגעני לפרסום מותר

ההבחנה בין פרסום פוגעני, שאסור על- פי דברי החקיקה שהוצגו לעיל, לפרסום מותר היא עניין רגיש מבחינה משפטית וציבורית. בתי המשפט התחבטו, ועודם מתחבטים, באופן ההבחנה בין פרסום אסור למותר. על כף המאזניים זה מול זה: האינטרס האישי של הנפגע מן הפרסום והאינטרס הציבורי של הגנה על עובדי הציבור ותפקודם למען הציבור, ומולו - הערכים היסודיים של חופש הביטוי (הן כערך כללי והן כזכותו של המפרסם חופש העיתונות וזכות 7 הספציפי), הציבור לדעת. גם פרסום ביקורתי ובוטה יכול להיחשב מותר על פי הדין הישראלי, ובכלל זה פרסומים כלפי עובדי ציבור. יתר על כן, אפשר להניח שפרסומים כלפי נושאי משרה בכירים יזכו ליחס סובלני יותר במערכת המשפט, לעומת פרסום כלפי עובדי ציבור זוטרים, זאת מכיוון שנושאי בית המשפט העליון קבע כי שלושת 6 השיקולים האחרונים הנ"ל, המיוחדים למעמדו של הנפגע כ"עובד ציבור", הם השיקולים המרכזיים שיש לשקול כאשר נדונה העבירה הפלילית של "העלבת עובד ציבור", שכן עובד הציבור הוא אורגן של המערכת הציבורית בכללותה. ראו דנ"פ , פ"ד אונגרפלד נ' מדינת ישראל 7383/08 לפסק דינו של השופט 13 , פסקה 23 )1( סה .)2011( ריבלין כידוע, חופש הביטוי מוגן בשיטת משפטנו 7 כזכות יסוד חוקתית. ראו, כדוגמה בלבד, את , פ"ד "קול העם" נ' שר הפנים 73/53 בג"ץ חברת החשמל נ' 9/77 ); ד"נ 1953( 871 )1( ז ); בג"ץ 1978( 337 )3( , פ"ד לב עתון "הארץ" )3( , פ"ד נג סנש נ' רשות השידור 6126/94 .)1999( 817 , לעיל. אונגרפלד עניין 8

המרחב המקוון בין– לאומי, והוא מאפשר למפרסם לפעול ממקום מושבו במדינה א' ביחס לנפגע ממדינה ב', והפלטפורמה לפרסום יכולה להתאכסן בשרת במדינה ג'.

Shutterstock צילום:

7