נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

ממנועי החיפוש השונים; ניתוק המשתמש מהשירות / האפליקציה שם פעל שלא כחוק - באופן זמני או קבוע. פעולות התגוננות אלה מבוצעות מול "המתווכים" בין התוכן הפוגעני ובין הציבור הרחב, היינו - ספקיות השירות האינטרנטיות המפעילות את מנועי החיפוש, הרשתות החברתיות, האפליקציות ופלטפורמות פרסום התכנים. אפשר לחלק את מנגנון האכיפה האלטרנטיבית לשניים: אכיפה במסלול וולונטרי מול ספקית השירות ואכיפה בדרך של הוראות כופות כלפי הספקיות. אכיפה במסלול וולונטרי המנגנונים הוולונטריים מבוססים על הגשת בקשות לספקיות השירות השונות. כמעט כל ספקיות השירות הגדולות - , הרשת Google למשל, מנוע החיפוש של או פלטפורמת Facebook החברתית - YouTube שיתוף התוכן המצולם של מפרסמות את תנאי השימוש בשירות שהן מספקות. אפשר לראות בתנאי השימוש הללו מעין חוזה שנחתם בין המשתמש 12 לספקית השירות. מרבית ספקיות השירות מפעילות מנגנון המאפשר להגיש בקשות להסרה של תוכן המפר את תנאי השימוש. הבקשות עשויות להצביע על הפרת חוק במדינת מושבו של המבקש וכן על הפרת תנאי השימוש פעולה מרוכזת של המדינה, של הספקית. כגורם המרכז בקשות להסרת תוכן פוגעני , או לצמצום נזקיו, תיקרא אכיפה וולונטרית למשל, כאשר המשתמש בפייסבוק פותח 12 חשבון, הוא מתחייב כלפי פייסבוק להקפיד על מילוי תנאי השימוש, בכללם איסור על פרסום חומרים פדופיליים, הימנעות מפרסום תכנים המפרים את זכויות הקניין הרוחני של אדם אחר, הימנעות מפרסום פרטים כלכליים רגישים של אדם אחר, Hate הימנעות מפרסום פרסומי שנאה ( ) ועוד. speech

הפלילית אל הפועל, וכן בשלב שלאחר 11 המעשה, של תפיסת העבריין וענישתו. הרעיון המרכזי שיבוטא כאן הוא שבכל הנוגע לעבירות ביטוי ברשת, סיכויי התפיסה עלולים להיות נמוכים ביותר בשל הטעמים שנמנו לעיל. עם זאת, אפשר לנקוט דרך פעולה אלטרנטיבית, של הקטנת אפקטיביות העבירה על– ידי פיתוח ויישום של מנגנוני התגוננות בכלים משפטיים, המותאמים למאפייני עבירות הביטוי ברשת. כל זאת במהלך העשוי להיות מהיר הרבה יותר מערוץ הטיפול הפלילי המחייב חקירה, העמדה לדין, ניהול משפט (ואף הליכי ערעור לעתים), וכן מהיר יותר מערוץ הטיפול של הגשת תביעה אזרחית לפיצויים. מהם מנגנוני ההתגוננות האמורים? הכוונה לארבעה סוגים של פעולות: הסרת התוכן הפוגעני ממקום פרסומו; חסימת גישה לאתרים שבהם מתפרסמים הביטויים האסורים; סינון התכנים האסורים ראו, בהקשר זה, את הגישה המוכרת 11 Crime Prevention בקרימינולוגיה כ- Through Environmental Design ( למניעת פשיעה באופן CPTED ) ארכיטקטוני, על-ידי עיצוב הסביבה באופן שיגרום לעבריינים בפוטנציה לשלם "מחיר" גבוה כדי להצליח להוציא אל הפועל Crime את העבירה, וכן את גישת ה- Reduction Through Production שבה מדובר על עיצוב Design ( CRPD ) המוצר באופן שיקשה את ביצוע העבירה ביחס אליו או באמצעותו. לסקירת הגישה Tim Crowe , Crime הראשונה ראו למשל: Prevention Through Environmental , ולסקירת הגישה Design (2 nd ed ., 2000) Ronald V . Clarke & השנייה ראו למשל: Graeme R . Newman , Designing Out Crime from Products and Systems Neal Kumar Katyal (. ראו גם: , 2005) Architecture as Crime Control , 111 Yale L . J . 1039, 1046-1073 (2001) ובהקשר של אכיפה פלילית במרחב הסייבר, Neal Kumar Katyal , Criminal ראו: Law in Cyberspace , 149 U . Pa . L . Rev . 1003, 1013-1020 (2001); Neal Kumar Katyal , Digital Architecture as Crime . Control , 112 Yale L . J . 2261 (2003)

מחשב אישי או טלפון חכם וחיבור לאינטרנט. הפגיעה אינה כרוכה בעלויות, היא יכולה להתבצע במהירות יחסית על-ידי אדם יחיד והסיכוי להיתפס קטן, מכיוון שכל משתמש באינטרנט יכול להיות הדובר שקולו יוכל להישמע ולהגיע למספר רב של משתמשים אחרים.

אכיפה פלילית "קלאסית" מול אכיפה אלטרנטיבית

מאפייני הפרסומים המקוונים שנמנו לעיל יורדים לשורשה של מתודת האכיפה הפלילית ה"קלאסית". האכיפה הפלילית הקלאסית כולה, לאו דווקא כלפי עבירות ביטוי, מבוססת על הרעיון של השגת הרתעה באמצעות הגברת סיכויי התפיסה של מבצע העבירה (במסגרת "סיכויי התפיסה" הכוונה למעשה היא הן לאיתור מבצע העבירה, הן לאיסוף ראיות קבילות להעמדתו לדין והן להרשעתו) והגברת הענישה (במקרה של הרשעה). המחקרים על הרתעה פלילית מצביעים על כך שהעלאת סיכויי התפיסה מביאה להפחתת פשיעה יותר מהגברת הענישה רעיונות מתקדמים 10 במקרה של הרשעה. יותר של אכיפה פלילית גורסים כי יש מקום להתחשב בעוד משתנה - העלאת מחיר ביצוע העבירה הפלילית או הקטנת הרווח שבצדה, כך שההרתעה תושג בשלב שלפני מעשה, של הוצאת העבירה Frankling Zimring & Gordon ראו: 10 Hawkins , Deterrence : The Legal Threat in Crime Control (1973) Steven Shavell , Criminal Law and the Optimal Use of Nonmonetary sanctions as a Deterrent , 85 Colum . L . Rev 1232, 1236 (1985); David Huizinga & Kimberly L . Henry , The Effect of Arrest and Justice System Sanctions on Subsequent Behavior : Findings from . Longitudinal and Other Studies , in The Long View of Crime 220 ( Akiva M . Liberman ed ., .)2008

8