ניר הרלב פרדקין

ללמוד את ארצות הקור בצפון, לבקר ביבשת הישנה וכמה שיותר, אהבתינו לעולם הנאור. שנינו חלמנו על בירות הצפון, אוסלו, שטוקהולם, הלסינקי וקופנהגן. חלמנו על הפיורדים, חלמנו לגעת בטבע הפראי. מדינות הרווחה היו לנו כתיירים מודל לעולם הפנימי שייצרנו לעצמינו. הבנו שאנו נשמות תאומות, שהרי כמה ילדים חולמים חלום כה ייחודי, עברנו לאורך השנים עיר עיר לאורכה ולרוחבה, נסענו לשם שוב ושוב, פרצנו את מסלולי התיירות הרגילים והרגשנו בכל נחיתה שם סוג של חזרה הביתה. משוכנעים כי גלגול קודם היינו 5 שני ויקינגים מאוהבים. דאגנו תמיד להיות במלונות כוכבים, נשבענו שלא נתפשר, הגראנד והקמפינסקי היו לנו בית שני, חיינו כמו מלכים. בכל מקום אהבנו את הטוב ביותר. לעולם לא לרוץ בין אתרים, תמיד אהבנו להציץ לתוך חצרות הבתים. הדעות הפוליטיות שלנו, כבוד לזכויות אדם באשר הוא אדם הן נר לרגלינו. המעורבות החברתית והפוליטית, ורמת הניתוח של מאורעות היום. כה חסרים לי. אהבנו לצחוק. לך היה הומור ששמור רק לך . הצחקת בלי להתכוון. ואני הצחקתי אותך מאוד. ידענו לצחוק וידענו להתרגש, אתה יותר. פיתחת שריר של רגש שלי לא היה מפותח בשלב זה של חיינו המשותפים. למדתי את זה בדרך, עם השנים ועם ילדינו המשותפים.

אתה רגיש. זה עובר כחוט השני עוד מימי בית הספר. זכיתי להכיר ולחקור תקופה זאת עם מותך. נברתי בכל מסמך, מכתב, כתב ידך היה לי כסם, קראתי מכתבים , כמה רגיש אתה. כמה חכם אתה, כמה ידע, 13 מגיל פילוסופים והיסטוריונים ידעת לצטט. לכאורה רבים היו ההבדלים ביניינו אך כולם באבולוציה נכרכו יחדיו והפכו לשריר אחד גדול. כל שריר חזק שלך חיפה על שלי ולהפך. הפכנו בלתי שבירים. כל מה שרצינו קרה. הבאנו ילדים נפלאים לעולם, זה לא היה פשוט, אין ספור כישלונות. אני החזק, היוזם, זה שדחף שהרי לך כבר היו ילדים משלך, נשברתי כל עת שקיבלנו תשובה שלילית, עובר נפל, איבד דופק ועוד.. ואתה הרמת אותי . זוכר שאמרתי לדורון (מנהל חברת הפונדקאות) מעכשיו תשובות רק מול ניר, אני לא יכול להכיל ואתה גיבית אותי. פעם אני גיבור ופעם אתה. עסקנו בתחומים שאהבנו ויותר מכל, פשוט אהבנו. המשפחה המושלמת. התגאנו בה ובמה שיצרנו, שאפנו להגשים את ההווה לחוות אותו. נירי, כיתום שמשפחתו התפרקה עם מות אמך, אחזת בשלמות המשפחה הנפלאה שיצרנו. ידעת מחירים. היית העוגן, האבן השואבת, זו שסביבה הבית נבנה.

- 11