ניר הרלב פרדקין
ניר. לפני שבועיים בדיוק כאן כתבתי לך והייתי משוכנע מעומק ליבי שתספיק לקרוא את זה. אתמול בבוקר שאיה קיבלה את הטלפון בזמן שהיינו בחוף הים התיישבה והחלה לבכות בכי קורע לב הבנתי שכבר לא... שכבר לא תקרא את זה. משהו כל כך מתסכל איך זה שכל האנשים בחוף הים ממשיכים לשחק לצחוק לקפוץ לשחות ואתה כבר לא . איך זה שמטוסים טסו בשמיים ואתה כבר לא . איך זה שהשמש מחייכת בשמיים ואתה כבר לא. עלמה ונגה מייד הבינו ולא הפסיקו לשאול עלייך שאלות. שאלות שאני מודה שלי אין תשובות. כי אתה כבר לא. עלמה תיקנה אותי כל היום שאמא לא הלכה לניר וליאור אלא רק לליאור והיא ביקשה ממני להתרגל לאמר רק ליאור וזה קורע וכל כך לא הוגן. ואתה כבר לא.
תומר אנגל
- 286
Made with FlippingBook Publishing Software