ניר הרלב פרדקין

סופיה לעומת זאת קצת פחות שומעת לאחרונה. היא גם לא מבינה. אבא אחד נעלם, והאבא השני והאח הבכור השתגעו. טרגדיה כבר אמרנו. שאלתי את אדם, רגע על מי אתה כועס. הוא חשב ואמר "אני לא יודע". אני הסכמתי. כעס בלי כתובת זה מתסכל.

אבל יש לנו מנטרות. מתחבקים וצועקים "משפחה, קטנה וחזקה!"

וכך נישאר חזקים מאוחדים ביחד.

23:00 עד 20:30 השעות הקשות שלי הן שעתיים וחצי שאתה הכי לא נוכח. הכי חסר. אלו השעות שלנו ביחד. אני מתגעגע לשעות האלו מתגעגע אלייך כל כך. אוהב אותך כל כך. וזה לא עובר. זה רק מתחזק. זה יותר ויותר כואב. כנראה מתישהו זה מגיע לפיק ואז מתחיל להירגע. כנראה... מבקש לסיום רק בקשה אחת ממך. רוצה לחלום עלייך. עוד לא פירגנת לי חלום אחד מאז שהלכת. נתחיל באחד קטן. בבקשה.

- 306