אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

ויקרס וימי מאנגליה לאוסטרליה טייסים נועזים וצוותי קרקע פורצים נתיב בינלאומי ארוך

טיסות שיאים אלה החלו למעשה , מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה כאשר ממשלות, זרועות הצבא וגופים ציבוריים בעלי ענין בתעופה, עודדו את חקירת המרחבים האויריים. היו לכך שתי מטרות: שימוש בנתיבים ובמנחת תים בדרך לטיסות של חילות האויר

הודות למיקומה המיוחד, במרחב המגש שר בין אסיה, אירופה ואפריקה, שימשה ישראל לטיסות הסטוריות פורצות נתיב בים. בשמיה חלפו ועל אדמתה נחתו לא אחת מטוסים אשר רשמו שיאי טיסה בעיקר בין אנגליה לאוסטרליה או בין . אירופה למדינות מזרח ומרכז אסיה

’ קפטיין רוס. מ. סמית

שלהן, או מציאת נתיבים נוחים לטיסה ולניווט עבור חברות מסחרות. טיסות . אלה החלו למעשה מיד אחרי המלחמה 400 ’ הנדלי פייג מהליופוליס להודו זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם 0/400 ” הראשונה יצא מפציץ הנדלי פייג ‏מהליופוליס להודו. במטוס היו הדמ מויות המוכרות היטב ממלחמת העולם ,’ הראשונה: הטייסים קפטן רוס סמית . מייג’ור ג’נרל ו. סלמונד, ובריגדיר א בורטון - שני האחרונים היו מפקדי גייסות הטיס המלכותיים הבריטיים 29- בארץ ישראל. הם המריאו מקהיר ב ‏בנובמבר 8191, חלפו בשמי ישראל ונחתו בדמשק. משם המשיכו לקראצ’י (פקיסט טן היום) והשלימו את טיסתם בניו דלהי . לאחר שלושה ימים טיסה ראשונה מאנגליה לאוסטרליה בשנת 8191 הכריזה ממשלת אוסטרליה על פרס של 000,01 ליש”ט לצוות אשר . יטיס מטוס מאנגליה לאוסטרליה את הטיסה היה עליו לעשות במטוס אשר יוצר באחת ממדינות האמפריה הבריטית והיה עליו להמריא מאנגליה

קפטיין רוס. מ. סמית’, עם אחיו לוטננט קיית מ. סמית’ והמכונאי שלהם

1919