אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

הוקר הארט שחליפו את הבריספיט בטייסת 41 ופעלו גם בטייסות אחרות

ולורד יו טרנצ’רד מפקד חיל האויר המלכותי, הוחלט שהכוח המזערי הדרוש להשכנת שקט ושלום באזור הוא תריסר גדודי חי”ר, גדוד פרשים, סוללת תותח חי שדה, יחידת חיל הנדסה וחמש טייסות של מטוסים. אולם לא כל הבקשות נתקבלו. בתוך זמן קצר נערך ארגון מחדש של הכוח האוירי באזור, שיהיה . למעשה הכוח העיקרי במבצעים צבאיים עד מלחמת העולם השנייה במהלך שנות המנדט הבריטי הוצבה בארץ טייסת 41, אשר היתה הטייסת העיק קרית באיזור עד מלחמת העולם השניה. יחד עם כך, כאשר היה צורך בכוחות ,208 ,33 ,6 אויר נוספים נשלחו לארץ טייסות קרב אחרות, בין אלה טייסות 112 ואחרות אשר הגיעו ממצרים או מבריטניה. טייסות אלה פרסו לתקופת מה בשדות התעופה בארץ, השתתפו בפעילות נגד המורדים ולאחר מכן חזרו . לבסיסיהן הקבועים. אולם פעולות השיטור האוירי נכשלו במהלך שנים אלה הקימו הבריטים שדות תעופה רבים בארץ. בעוד בימים , הראשונים היו בארץ שדות עפר מאולתרים שהופעלו בבאר שבע, מג’דל, רמלה עפולה ואתרים אחרים, הרי עם פרוץ מלחמת העולם השניה החלו הבריטים ’ במבצע רחב היקף לבניית שדות תעופה באתרים רבים. כך הוקמו השדות במרג עיון צפונית למטולה, בצת ליד נהריה, סן ג’ין ליד עכו, מוקבילה ליד ג’נין, עקר רון, קסטינה, באר שבע ועוד. בסיסים אלה נערכו לקלוט את כוחות האויר אשר השתתפו במלחמה נגד הגרמנים והצרפתים של וישי במדבר המערבי, בסוריה . ולבנון ובים התיכון . חיל האויר הבריטי סייע למלחמה שהכריזו הבריטים של העליה היהודית לארץ לשם כך הפעילו מטוסים קלים, מטוסי קרב ומפציצי סיור כבדים, אשר עקבו אחר האניות משך כל שיוטן לעבר חופי הארץ. למרות שפיקוד חיל האויר שמר על יחס נאות לתושבים, הרי פעולות אלה עוררו תסיסה רבה בארץ, ולוחמי האצ צ”ל, כמו אנשי לח”י, פשטו לא אחת על בסיסי ציוד של הבריטים בצריפין, ראש . העין, תל אביב ומקורות אחרים, כדי לסלק משם ציוד צבאי, נשק ותחמושת בשנת 6491 אף נערכו פשיטות על שלושה בסיסי אויר כדי להשמיד מטוסים , של טייסות אשר השתתפו במצוד אחר ספינות העולים לארץ. עם תום במנדט השאירו אחריהם הבריטים גלים של גרוטאות ציוד ומטוסים, אשר חלקו שימש . את אנשי שרות אויר וחיל האויר שנים לאחר מכן