אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

גור מערבה חייב משגר בעל דחף גבוה יותר למשקל מטען זהה (לעומת משגר שהופנה מזרחה) או‏לחילופין שיגור של לויין במשקל נמוך יותר- עובדה זו הכת תיבה למעשה את משקל הלויין הראשון 260- והבאים אחריו, שהיה בין 081 ל ק”ג. יאיר רמתי שהיה מנהל מל”מ, ציין כי דרישה זו “הורידה כשליש מיכולת הנשיאה של המשגר: במקום 003‏ק”ג .” יכולנו לשגר 054 ק”ג לכיוון מזרח ‏ פיתוח בשלבים של המשגר כצפוי גדל משקל הלויינים וגם את . הדחף של המשגרים ניתן היה להגדיל השלב השני בפיתוח המשגר נעשה לפני שיגור לויין אופק 5. במקום השלב 10 הראשון והשני, שהיו בעלי משקל של 13 טון, פותחו שלבים גדולים יותר בעלי טון. אלה איפשרו לשגר לחלל לויינים . במשקלים גדולים יותר ‏במהלך השיגורים שפורסמו או נקלטו על ידי גורמים צבאיים במערב, נמסר על תקלות שונות במשגר שגרמו לכשלון השיגורים. חלק מהן נבעו מבעיות בפיתוח אלגוריתמים לחישוב יכולת הנש שיאה של השביט למסלול בחלל. גורמים נוספים שלא הועילו לאיכות הייצור של המשגר ומכלוליו, היו המוראל הירוד במפעל מלמ לאחר עזיבתו של דב רביב והשריפה הגדולה שפרצה במפעל באוגוס .1987 סט 4 ‏הכשלונות בשיגורים של לויין אופק ואופק 6, בין שאר לוייני הביון, הביאו את פרויקט המשגרים למשבר טכנולוגי עמוק. ראשי מערכת הבטחון, ובמיוחד אלה שלא היו אוהדי הפעילות הישרא אלית בחלל, שקלו לחסל את פרויקט לוייני הביון באיבו. אנשי מת”א (מנהלת תכנית אביר) במשרד הבטחון, אנשי מלמ ומבת, הבטיחו כי אתרו את הבע עיות והפתרונות להן ידועים להם. ואכן . הם עמדו בכך יש לציין כי בכל תוכניות החלל בעולם נוצרו משברים בפיתוח הטילים ואחוז . ההצלחות אינו עולה על 07 עד 08 אחוז אנשי מלמ לא יכלו לערוך ניסויים רבים מדי לטילים ומערכותיהם, בגלל העלויות הגבוהות, והיה עליהם להקפ פיד על ייצור נכון, בחינת אמינות לכל משגר ומערכת ניהול קפדנית ביותר של . הייצור פרופ’ יובל נאמן ציין כי לשיגור הלויין הראשון, קדמו שני שיגורים של השלב הראשון, ושניים של השלב השני של . המשגר שביט

NEXT משגר ” ‏לאחר חשיפת המשגר “שביט בחנה התעשיה האוירית פיתוח של ‏, שהיה מבוסס NEXT , משגר אזרחי על ה”שביט” אולם כלל מערכות מיוחדות לשיגור לויינים במשקל בינוני למסלול ארצי נמוך. הכוונה היתה להשתתף במכרזים אזרחיים וצבאיים של ארה”ב. מנהלי הפרויקט תכננו לשגר את הלויינים מאיי “וואלופ” בוירג’יניה במזרח ארה”ב. כדי להשתתף במכרזים של הממשל האמריקני היה צורך לייצר לפחות מחצית מהמשגר בארה”ב. בשל כך התקיימו מגעים לייצור ה”שביט” בשיתוף עם חברה . אמריקנית מקומית ‏כצפוי, הממשל האמריקני, בלחץ יצרניות הטילים בארה”ב, התנגד לכל סיוע לישראל בפיתוח מערכת זו. כמו כן הוא סירב לאפשר לחברות אמריקניות, שלא להזכיר גורמים צבאיים או כאלה הקשורים בתוכניות החלל של הממשל הפדרלי, להשתמש במשגרים שהציעה ישראל. בשל כך נגנז . ‏ NEXT הרעיון לפתח את המשגר “שביט” - נתונים טכניים - מימדים ‏ אורך כללי:‏ 4.51 מטר . קוטר: 53.1‏מטר . מוטת המייצבים: 3.2‏מטר - משקלים . משקל מירבי: 034,32‏ק”ג . משקל ההודף המוצק: 1.02‏טון : 081 עד 062 ק”ג מטען מועיל ‏ 142 ‏ נטוי בזוית של LEO למסלול . ‏מעלות

. - ירדן או עיראק, במקרה של תקלה דרישה זו הוכיחה את נכונותה כפי שהתברר לימים לראשי התוכנית. השיג משגר שביט מן הדגם הראשון נוסק 2 לחלל ובחרטומו לויין אופק