אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

‏ , ב-61‏ביגואר 1991‏החלה פעולת בעלות-הברית, ויומיים אחר-כך, ביום שישי 81‏בינואר, בשעה שתיים לפנות בוקר נחתו ראשוני הטילים העיראקיים בגוש דן . ובאזור חיפה ‏ סיוע אמריקני לישראל ארצות-הברית הפעילה לחץ כבד על ממשלת ישראל להבליג. היא הפנתה אחד ‏לאזור המזרח התיכון והחישה מערכות תקשורת DSP מלוייני ההתרעה מסוג שנועדו לקלוט את התרעותיו על שיגורי טילים לעבר ישראל. לאחר התקנת . המערכות לקבלת דיווח על שיגור, גדל זמן ההתרעה משתי דקות לחמש דקות ‏בליל ההתקפה הראשונה כבר התארגנה מערכת הודעות לציבור ברדיו ובטלוויז זיה. שטח המדינה חולק לאזורים, מאזור א’ ועד ז’, והמלים “נחש צפע” הורו למערך ההגנה האזרחית להפעיל צופרים, בעוד האזרחים נקראו להכנס לחדרים . האטומים, לחבוש את המסיכות ולשתות מים במקביל, הודיעה ארה”ב כי היא מחישה משלוח של סוללות טילי פטריוט לישרא . אל. ארבע סוללות הגיעו והוצבו בגוש דן ובאיזור חיפה לימים התברר כי הבטחה הגדלה כי טילים אלה מסוגלים לפגוע ולהשמיד את טילי אל חוסיין, היתה אשליה וזריית חול בעיני תושבי ישראל. חלק מטילי הפטריוט פגעו אומנם בטילים, אולם ההשפעה היחידה שהיתה לכך היתה הפנייתם לעבר יישובים אחרים. טילים שהיו מיועדים לתל אביב, נפגעו ונפלו על . רמת גן אשליה אחרת שהזינה את תושבי ישראל היתה הפעילות האוירית של האמריק קנים נגד משגרי הטילים. מפקד כוחות ארה”ב גנרל שוורצקופף, התבטא בפני קציניו כי המבצעים נגד משגרי הטילים הם מטרד וכי תושבי ישראל יכולים . לחטוף קצת - העיקר שלא יפריעו . ארה”ב הבטיחה כי היא מפעילה מאמץ אוירי וקרקעי מוגבר נגד אתרי השיגור כשליש מגיחות חיל האויר האמריקני במלחמה, אמר מפקד חיל האויר האמר . ריקני גנרל מריל מקפיק, הופנו נגד אתרי הטילים - התוצאות מאכזבות ביותר מטוסי תקיפה הופנו לאזורי השיגור אולם הפטרולים האלה נתגלו כחסרי תועלת. הפעולות נכשלו ולמעשה לא הושמד אף משגר טילים אחד. המובילים “סטרייק איגל”, שיצאו לפעולות לילה כשהם מונחים על-ידי F-15E היו מטוסי . משגרים ניידים שהגיחו לתקופה קצרה ונסוגו חזרה למקום E-8 מטוסי ביון . מסתור היו הבעיה העיקרית ‏בתוך המלחמה ומיד אחריה, קיבלה ישראל פיצוי על הבלגתה - אספקת מערכ , כות נשק מארצות-הברית, כולל אחרוני מסוקי התקיפה אפאצ’י, שהובטחו לה . מסוקי תובלה יסעור מעודפי הצי האמריקני ומערכות נשק אחרות עם כך תפיסת הביטחון של חיל האויר ושל צה”ל עברה זעזוע חמור בעקבות . מלחמת המפרץ ולקחיה טילי הקרקע-קרקע של מדינות ערב וארגוני הטרור, יהיו במלחמת הבאות אחד הגורמים העיקריים בהם השתמשו הערבים נגד אזרחי ישראל ומתקניה . הצבאיים

- לוייני התרעה DSP ‏במהלך המלחמה הפעילה ארה”ב מספר לויינים כדי לתת התרעה לכוחותיה, לישראל ולערב הסעודית . על שיגור טילים עיראקיים לעברם או DSP הלויינים מכונים Defense Support Program ‏(תוכנית סיוע להגנה) המוצבים במס . סלול גיאוסוציונרי מעל קו המשוה במערכת זו סבים שלושה לויינים בגובה של 000,42‏ ק”מ, האחד מעל האוקיינוס השקט, השני מעל דרום אמריקה, והשלישי מעל האוקיינוס . ההודי הלויין האחרון הוא זה הנותן התר רעה ל שיגורי ה”אל-חוסיין” לעבר . ישראל או ערב הסעודית במרכז מערכות הלויין קבוע טלסקופ אינפרא-אדום, שאורכו כארבעה מטרים, הסב על ציר בזוית . מסוימת לעבר האיזור שהוא סורק ‏ מערכות החישה של הטלסקופ מתוכ כננות לגלות “טביעת חום” בטמפרט טורות מסוימות המתאימות לאלה המופקות ממנועי הטיל (לכל טיל קיימת “טביעת חום”, התלויה בסוג . הדלק וכן במשך הפעולה שלו ,” ‏עד לפתיחת מלחמת “סופת מדבר , הועברו הנתונים לשתי תחנות . באוסטרליה ובארה”ב משך זמן ההתקשרות בין הלויין לתחנת המעקב ומשם לגורמים המת תאימים בישראל, אפשרו התרעה של דקה או שתיים עד לנפילת הטיל . על מטרתו בסוף חודש ינואר, הועברה תחנת קליטה גם לאחת מסוללות הפט טריוט שהוצבו בישראל, והמידע הועבר ישירות למרכז הפיקוד. בכך הוגדל משך ההתרעה . לחמש דקות לערך

C-5B מטוס לוקהיד גלקסי של ארה”ב מביא סוללות טילי פטריוט לישראל

Made with FlippingBook HTML5