אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

1929 - מאורעות תרפ”ט הבריטים מפעילים מטוסי קרב נגד המתפרעים

.)1928 יום הכיפורים (32‏בספטמבר אלפי ערבים נהרו לירושלים העתיקה ולאחר נאומי הסתה לוהבים של הקאד דים המוסלמים, נע ההמון בשני ראשים לעבר שער יפו ושער שכם. אנשי מגן . יהודיים הדפו אותם משכונת ימין משה הטור השני נע לעבר מאה שערים וגם כאן הגנו התושבים היהודים על עצמם והדפו את הערבים. במקביל נעו ערבים מוסתים לעבר השכונות היהודיות בקצה העיר - סנהדריה, רוממה ואחרות - בצפ פון ירושלים,‏רמת רחל ותלפיות בדרום . העיר ‏הבריטים היססו בטרם הגיבו. רק למחרת יצאו ארבעה משוריינים מרמלה ומפקד כוחות האויר, פלייפייר, הגיע מרבת-עמון וקיבל בשבת בבוקר את הפיקוד על העיר. במקביל נשלחו קריא אות דחופות למפקדה הבריטית במצרים . לשלוח תגבורות חיילים לירושלים ואכן, 05‏חיילים הוטסו במוצאי שבת ממצרים, במטוסי תובלה מסוג ולנסיה לשדה עטרות, מצפון לירושלים. זו היתה אחת הפעמים הראשונות בתולדות התוב בלה האוירית, בה הוטסו חיילים בדרך . האויר לביצוע משימות באיזור למחרת הגיעו 006 חיילים נוספים ברכב . בת ממצרים ‏ הטבח בחברון 600- ‏בשנת 9291‏התגוררו בחברון כ ‏יהודים. יום לאחר פרוץ המאורעות בירושלים התנפלו מאות ערבים על תושבי חברון והרגו 95‏איש ואשה - היה זה מעשה הטבח החמור ביותר ביהודים , לפני קום המדינה. בשל המצב הקשה החליטו הבריטים על תגבור חיל המצב . הקבוע שלהם בארץ ‏התלונות החמורות על ההתנהגות האדיש שה של הצבא הבריטי בימי המאורעות הביאו להקמת ועדת חקירה. הבריטים שלחו לשם כך את מפקד משטרת ציילון דאוביג’ין,לשם חקירת תפקודה של משט טרת ארץ-ישראל. הוא ערך סיור מקיף בתחנות ובמפקדות ואף נפגש עם נכבדי הקהילה היהודית והקהילה הערבית ושמע את טענותיהם. לאור מסקנותיו הוחלט על הגברת כוח המשטרה הקבוע בארץ והצבת חיל מצב בגודל שני גדודים , בשלוש הערים הגדולות. כמו-כן נקבע

, של טייסת 41‏נגד בני שבט ערב א-ג’בל שחדרו במרס מסוריה לעבר-הירדן כדי . לשדוד ראשי צאן הבריטים שלחו ב-31 במרס כוח משימה מיוחד לטפל בבעיה. הכח כלל לוחמים על רכב של מחלקת המכוניות המשור ריינות מספר 2‏של חיל האויר, בליווי .14 של טייסת DH-9a שמונה מטוסי כמו כן נשלחו גייסות אחרים של חיל הספר. הם הצליחו לאתר את הפושטים בקרבת מאפרק, ובתוך זמן קצר פעלו המטוסים וגייסות הקרקע בשיתוף פעול לה נגד המורדים, וגרמו אבדות ונפגעים לשבט הפולש, שזנח את העדרים ונמלט חזרה לעבר הגבול הסורי. למטוסים ולגייסות היו הוראות מפורשות לפעול רק בתוך שטחי עבר-הירדן ולא להמשיך . במרדף צפונה . פעולות כאלה נמשכו בחודשים הבאים הטייסת נעזרה במטוסי ויקרס ויקטור

‏השיטה שאמצו הבריטים, של שיטור מן האויר, נועדה לחסוך הצבת כוחות , קרקעיים או לסכן מתקנים קבועים כמו מחנות ובניינים. היא אמנם הצליחה באפגניסטן, עיראק ואפריקה, שם הפעיל לות היתה נגד שבטים שהתפרשו במדבר , או בערבות, אולם נכשלה בארץ ישראל שם המרידה הערבית היתה בעיקרה . באזורים עירוניים בין השנים 1291-9291‏היו אירועים מקומיים רבים שדרשו התערבות של כוחות המנדט הבריטיים. היו אלה ברובן פעולות חבלה מקומיות, או תגרות בין-שבטיות שהגיעו לסיומן בתוך זמן קצר. פעולות שיטור אויריות אלה נעשו על ידי מטוסי טייסת 41. אולם, כפי שאמר מדען ידוע, “אחת לעשור לערך משתלהבות‏הרוחות באיזור”, ונוצר מצב המחייב התערבות בממדים גדולים . יותר

קו מטוסי הוקר הארט החונים בבסיס האויר הבריטי ברמלה

ריה של טייסת 612‏, וכן קיבלה תגבורת .6 מטוסים מטייסת ‏עם כך הפעולות עיקריות של כוחות האויר הבריטיים בשנה זו היו בארץ ישראל. המתיחות בחודשי הקיץ של שנת 9291‏היתה גדולה והיה חשש להתפרצ צות המונית. הבריטים נערכו לכך. ביום שלישי, 72‏באוגוסט, היו בדרכן לארץ חמש אוניות מלחמה, שלושה גדודי חיל רגלים ופלוגת מכוניות משוריינות של . חיל האויר ‏מאורעות תרפ”ט החלו ביום שישי, ערב

‏הפעילות האוירית בראשית 9291‏לא היתה בולטת במיוחד. תשומת-הלב של המפקדה במזרח התיכון היתה נתונה לאירועים במרכז אסיה. בשל המריד דה‏הגדולה באפגניסטן נשלחו מטוסי טייסת 07‏מעיראק מזרחה והעבירו חיילים וציוד אחר. כדי להחליפם נערכה “רכבת אוירית” של מטוסי תובלה מסוג ויקטוריה של טייסת 612‏, אשר יצאו מהליופוליס במצרים לעיראק, ועברו . בשמי ישראל ‏פעולות אויריות אחרות באותה שנה היו

1929

Made with FlippingBook HTML5