אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

היהודים שמאחורי הצפלינים שני יהודים, דוד שוורץ וקרל ארנשטיין עמדו מאחורי הרעיון והבניה

הממציא דוד שוורץ , שני יהודים בלטו בתחום הייזום התכנון והבניה של ספינות האויר. היו . אלה דוד שוורץ וקרל ארנשטין בעוד מתכנני הכדורים הפורחים נאבקים עם הצורך לתכנן ספינות אויר אשר יהיו ברי שליטה גם ברוחות, וברי , הכוונה, נכנס לזירה יהודי חובב תעופה אשר מעולם לא עסק בתכנון כדורים פורחים, ורעיון עלה במוחו: תכנון של

ספינת אויר שתהיה - בעלת מבנה קשוח אשר לתוכו יוכנסו בלוני הגז הקל מן . האויר דוד שוורץ נולד 1852 בדצמבר שנת . בזגרב קרואטיה הוא עסק במסחר בעצים ובאחד ממסעותיו הוא צפה במעופם של , כדורים פורחים אשר לא אחת נסחפו ברוחות. הוא ניסה להבין את הבעיות העומדות

דוד שוורץ וספינת האויר בטיסת הניסוי הראשונה שנערכה

ד”ר קרל ארנשטיין יהודי אחר אשר היה הדמות החשובה ביותר בתכנון ספינות אויר במאה העשרים, בגרמניה ובארה”ב, היה ד”ר . קרל ארנשטיין קרל נולד ב-41 באפריל 7481 למשפחה יהודית, בה ההורים, ואחותו היו חרשים. קרל ואחותו למדו בבית ספר מיוחד בווטיץ (כיום צ’כיה) אשר נוהל על ידי הכנסיה הקתולית. הוא הוכשר בתחום הליתוגרפיה. לימים למד בבית הספר הגבוה מדעים ושפות, ולאחר מכן במוסד הטכנולגי של גרמניה שם התגלה כתלמיד מצטיין. הוא התקבל לעבודה כמהנדס חוזק, והיה מתכנן אזרחי, אשר התמחה בחישובי עומסים של מבנים המשמשים בתכנון גשרים. התכנונים שלו הצטיינו תמיד במקוריותם ובשילוב רעיונות שהיו שונים ומתקדמים מאשר אלה של בני דורו. לימים הוא התקדם והפך למתכנן הראשי של מפעל שבו עבדו למעלה מ-000,03 איש. מפעל זה עסק בתכנון קתדרלות, גשרים, מבנים ציבוריים וגם חלקי מטוסים למפעלים שונים בגרמניה. באחד הימים צפה בטיסתה של אחת מספינות האויר הראשונות של הגראף צפלין מעל הקתדרלה בה עבד, ולא ידע עד כמה . עתידו יהיה קשור בספינה זו , עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה

, יהיה לבנות כלי טיס קל מן האויר אשר ישלב את היתרונות של הכדורים הפורחים או הבלונים - עם יכולת שליטה עליהם בזמן טיסה. שנה לאחר מותו של שוורץ, החלה בניית

בפני המתכננים והגה רעיון לבנות ספינת , אויר בעלת מבנה קשיח מאלומיניום קל אשר יכיל את הבלונטים של הגז הקל מן האויר. מתחת לגוף ספינת האויר, שהיה צלינדרי, בעל חרטום קוני, וגוף אחורי קטום, הוא תכנן את המסבך שנשא את . המנוע והנוסעים שוורץ ניסה לקדם את הרעיון והציע אותו לצבאות ולמפעלים שונים . באירופה בשנת 5981, הסכימו ראשי הצבא הגרמני, שהבינו את יתרונות התכנון של שוורץ, לבחון את הרעיון. לרוע המזל נפטר שוורץ זמן קצר לאחר שקיבל את המברק המודיע על הסכמת הצבא הגרמני לממן בניית אבטיפוס של ספינת האויר הקשיחה על פי תכנונו. לאחר פטירת דוד שוורץ, החליטה אשתו . להמשיך בפרויקט ואף ניהלה אותו מתחת לספינת האויר תוכננה התקנה של מנוע, אשר יהיה רחוק מן הגז ויפחית את סכנת ההתלקחות, וכך ניתן

, האבטיפוס במפעל שהוקם בטמפלהוף ליד ברלין. כשנה לאחר מכן נערך הניסוי הראשון, אשר לא היה מוצלח, היות ומילוי המימן לא היה נכון. ב-3 בנובמבר 7981 נערך ניסוי נוסף. כדי להטיס את הספינה נבחר מתנדב חסר ידע והבנה בהטסת כדורים פורחים. הספינה התרוממה לאויר, ריחפה זמן מה וכאשר הופעל מנועה הסתבכה אחת הרצועות והספינה איבדה את יציבותה, נטתה על צידה והתרסקה. למרות נסיון ההטסה הכושל, הבינו ראשי הצבא את חשיבות הפיתוח החדשני, והחליטו לאמץ את התכנון. כאן התערב בנושא הגראף צפלין, אשר החליט לרכוש את הפטנט ולהמשיך בבניית ספינות אויר קשיחות למטרות אזרחיות וצבאיות. כצפוי הוא כינה אותן על שמו ולא עמד בהבטחתו החתומה לכנות אותן בשם שוורץ, כשם הממציא. לימים הפכו כלי טיס אלה , לסמל הקידמה הטכנולוגית של גרמניה . וספינות הדגל שלה

1930