אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

“רעם” לטווח ארוך יוצא לטיסות ניסוי F-15I אבטיפוס מטוס בואינג

. האמריקנים סירבו SAR כולל מכ”ם ובעקבות כך הוצא המטוס מרשימת . הרכש , F-16D- אחד משני המטוסים שנותרו, ה היה מוכר לחיל האויר, היות וכבר הופע על על ידו, והתכנון היה שאם הוא יבחר . הוא יצויד במערכות מתקדמות יותר המטוס השלישי היה המקדונל-דוגלס הורנט. זה היה מטוס חדש עבור F-18D אנשי החיל שבחנו את המטוסים. ואכן

את המטוס. מפקד חיל האויר? בחן את המטוס בטיסה והתרשם ממנו מאד. עם , כך, משרד ההגנה האמריקני, כדרכו לא היה מוכן למכור לישראל את הדגם התקני, אלא דגם מעוקר, אשר חלק . ממערכותיו המתקדמות הוסר ממנו , אבן הנגף העיקרית היתה מכ”ם המטוס בעל מפתח SAR , שהיה מסוג APG-70 סינתטי. ישראל הודיעה לאמריקנים כי , מעונינת במטוס בתצורה המלאה שלו

בראשית שנות התשעים נדרש חיל האויר הישראלי לבחינה מחודשת של מצבת המטוסים שלו, מתוך כוונה להח חליף את מטוסי הפנטום והכפיר אשר היו בשרות. עם כך הדגשים בבחינה של , מטוס הדור הבא היתה הפעם שונה בעקבות שינויים באיומים, והתמקדה במטוסי תקיפה ארוכי טווח ובעלי כושר . לפעולה בכל מזג אויר ‏בשנת 2991‏נערכה בחינה מקיפה לשל לושה מטוסים, אשר הוצעו לישראל על ידי יצרניהם, תוך התייחסות לחמישה : נושאים - יכולת המטוס לפיעול בלילה - יכולת המטוס לפעול בכל תנאי מזג אויר - יכולת נשיאה גבוהה של מטעני חימוש מגוונים - יכולת טיסה לטווח ארוך - יכולת המטוס לפעול עצאית ולהגן על עצמו במהלך התקיפה ואחריה שלושת המטוסים שנבחנו היו מטוסי F-16D , מתוצרת מקדונל-דוגלס F-15E F-18D מתוצרת ג’נרל דיינמיקס, ומטוס מתוצרת גם הוא מתוצרת מקדונל-דוגל F-15E לס. כאשר פותח מטוס התקיפה על ידי חברת מקדונל-דוגלס, הוא היה נושא לבחינה מעמיקה של חיל האויר וישראל לא הסתירה את רצונה לרכוש

למעלה: הרעם הישראלי הראשון, עדיין בצבעי בסיס, ממריא לטיסתו הראשונה למטה: המטוס הצבוע בטקס מסירתו לנציגי חיל האויר שנערך בסנט לואיס

1998