אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

אח”י “חנית” נפגעת מטיל אירני

אחד המחדלים החמורים ביותר של מלחמת לבנון השניה, היה רשלנות מבצעית בלתי נסבלת של מפקדת חיל הים ומפקדי הספינות. ספינות חיל הים יצאו מיום הלחימה הראשון לסייע בירי תותחים לעבר עמדות המחבלים. הן נעו לאורך חופי לבנון בשגרה מבצעית קבועה כמעט, במרחק שהיה מחוץ לטווח תותחי ארגוני הטרור. בחיל הים התיחסו בשאננות לאיום אפשרי של טילי ים-ים. לפי מידע מודיעיני שנמסר למפקדים ביום ההפלגה, היו בשרות ארגון החיזבאללה טילים שהיוו סיכון . ממשי לספינות ב-41 ביולי- יומיים לאחר פרוץ המל ,” לחמה, יצאה הסטי”ל אח”י “חנית המתקדמת ביותר של חיל הים, וספינת , הפיקוד של כוחות הסגר הימי על לבנון . לשיט 21 ק”מ מחוף לבנון ספינות הטילים של חיל הים, מצוידות בכל המערכות הנדרשות לגילוי קרינת מכ”ם המשודרות לעברן. הן מסוגלת להשמיד כל טיל המאיים עליהן, על ידי שיבוש מערכות הביות שלו או בפגיעה קשה- על ידי טילי “ברק” אשר תוכננו במיוחד לכך. אח”י “חנית” יצאה למסע כשהיא “חרשת” ועיניה סומות: כל . המערכות הההגנה שלה היו כבויות במערכות הספינה נתגלו לפני כן תקלות . אולם הוחלט להמשיך בסיור הימי המחבלים טמנו לה מארב: משאית ובה הובאה C-802 שני טילי חוף-ים מסוג על ציוד הקשר ומכ”ם ההנחיה והוצבה בחוף אוזעי, מול הים. כאשר נראתה ספינת הטילים הישראלית, שיגרו המפעילים (ככל הנראה אירניים), שני טילים בזה אחר זה לעברה. האחד פגע בחלקה האחורי של הספינה. השני 50 פגע בספינת סוחר מצרית במרחק ק”מ מהחוף. מהפגיעה ב”חנית” נהרגו ארבעה לוחמים של חיל הים ומסוק “עטלף” שהיה במוסך ניזוק בצורה . חמורה הספינה הגדולה, פגועה ועדיין פולטת עשן, פנתה חזרה לעבר חופי ישראל . והפליגה באיטיות לעבר נמל אשדוד היה זה אחד המחדלים הגדולים ביותר בתולדות צה”ל וחיל הים. הוא גרם לפגיעה תודעתית חמורה בכושרו של צי המלחמה הישראלי, אשר היתה גבוהה, במיוחד אחרי ההצלחות במלח . חמת יום כיפור

פטרלו בשמי ישראל במהלך ימי הלחימה F-15 מטוסי

במטח האש הראשון, שניים נפצעו, ושניים אחרים, פצועים קשה (למעשה היו הרוגים), נחטפו. הם הועברו במהירות לשטח לבנון ונעלמו בנתיב מוכן שנע . בסבך בין הכפרים והחורשות בעקבת כך הציע הרמטכ”ל לממשלה לפתוח במבצע מקיף נגד החיזבאללה. לפני הפעולה היו למודיעין צה”ל צילומים, נקודות הציון ותוכניות לפעולה נגד כל . עמדות החיזבאללה על קו הגבול ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הגדיר את מטרות המבצע של צה”ל: החזרת החטופים, הפסקת אש, פריסת צבא לבנון בכל דרום-לבנון והוצאת ארגון חיזבא אללה מהאיזור. הוא הבטיח כי צה”ל יפגע בכל טרוריסט שמתכוון לתקוף אזרח . ישראלי ויהרוס את תשתיות הטרור. המטרות נתגלו כלא מעשיות במהלך כל ימי המלחמה קיבלה ישראל הסכמה לפעולותיה מצד ארה”ב ומד דינות אחרות, מתוך כוונה כי פעילות צה”ל תביא לסילוק החיזבאללה כגורם . טרור פעיל, מלבנון

, במהלך התכנונים לקראת הפעולה ובתרגילים שקדמו לה, הוחלט כי חיל - האויר יהיה אחראי לכל הפעולות כולל איסוף מודיעין, ציון מטרות ותקיפה של כל המרחב במרחק של חמישה ק”מ מקו הגבול. היתה זו הפעם הראשונה בתולדות צה”ל בה . קיבל חיל האויר אחריות מסוג זה פיקוד הצפון היה אחראי לפעילות מקו הגבול ועד “הקו הצהוב” שנתחם עבור חיל האויר. המבצע שכונה “שכר הולם” (שמו שונה אחר כך ל”שינוי כיוון”) החל. על הצלחת הפעולה של צה”ל הקשתה העובדה כי המחבלים , הקימו אלפי עמדות שיגור של רקטות אשר היו מוצבות במחסנים, בונקרים ובקומות התחתונות של מבנים. בין עמדות אלה קישרו תעלות ומנהרות בהן יכלו המחבלים לנוע כדי להעביר מידע או לתאם את הפעילות. על היקף הבניה מתחת לאדמה, אורך המנהרות והעובדה כי הן היו עשויות בטון מזוין

מימין: סטי”ל חנית משייטת בדרכה לבסיס חיל הים באשדוד